כיצד להתמודד עם התנהגות תוקפנית אצל ילדים?

& כיצד להתמודד עם התנהגות תוקפנית אצל ילדים?

טיפים להורים איך מתמודדים עם התנהגות תוקפנית אצל ילדים

התמודדות עם התנהגות תוקפנית אצל ילדים היא אתגר לא פשוט... אבל אפשרי עם עבודת הכנה והקפדה על מספר כללים והבנה מדוע ילדים מתנהגים בצורה תוקפנית כלפי הסביבה.

התנהגות תוקפנית אצל ילדים עלולה להיגרם כתוצאה ממספר סיבות.
תחילה, שימוש יתר במילה לא, נסו למנוע מילדכם שימוש זה על ידי כך שאתם בעצמכם תנסו להימנע מתשובה זו, תמיד תשתמשו בחוט מקשר באלטרנטיבה ולא בלא מוחלט.
יחד עם זאת זכרו ששלב הזה הוא נורמלי בהתפתחות ילדכם ויעבור כאשר לא תייחסו לכך עודף תשומת לב, רק לימוד נכון להיענות לבקשתכם.

התקפי זעם:
מתבטאים כפרצי זעם בדרך אלימה ועתירת התרגשות להתמודד עם תסכול או כעס ולהודיע לכולם שהם השולטים. התפרצויות הזעם יכולות להימנע על ידי כך שאתם לא תיכנעו מיד כשהוא מתחיל את ההתפרצות או בוכה היו סבלנים עד שיסיים ושבחו אותו ברגע שנרגע ושלט בעצמו. כמובן שאתם לא צועקים עליו בחזרה ומאבדים שליטה, משום שאתם צריכים להראות לילדכם כיצד מבוגרים מתמודדים עם קשיים מבלי לצרוח. כאשר הילד מתנהג יפה ומבקש עזרה כשהוא מתוסכל מבלי לצעוק שבחו אותו על כך ובכך ילמד שזאת התנהגות המעוררת שבחים.

יחד עם זאת אל תניחו לו לצעוק זמן רב. עזרו לו להקל על עצמו כאשר אינו יכול לעשות זאת לבד. למדו אותו שהתפרצות זעם אינה הדרך לקבל תשומת לב או להשיג את מה שהוא רצה. פשוט התרחקו ממנו ברגע שהוא מתפרץ, ואחר חיזרו ונסו להרגיעו. אמרו לעצמכם באותם רגעים שלמרות התפרצות הזעם אתם עומדים על שלכם והוא אינו מקבל את מה שרצה למרות שהוא צועק, שמירה על שלווה תוך מתן הסבר מרגיע יעזרו.

כאשר הילד נרגע אל תשכחו לשבח אותו ולומר לו שאתם גאים בו ואוהבים אותו. לאט לאט הוא יבין שהתפרצויות הזעם לא ישנו את דעתכם. כאשר סיים את התפרצות הזעם, חבקו אותו ושוחחו על כך, אל תתעלמו ממנו, משום שאז יחפש עוד דרך לתשומת לב.

יללות:
גם בהתנהגות זו יש לשבח בכל פעם שזה לא קורה, ודאו שילדכם אוכל, שותה, ישן, מתלבש, מתרחץ ומקבל הרבה אהבה וחיבוקים על מנת לוודא שלא תהיה לו סיבה לילל ולא להיות מרוצה. בקשו ממנו לבקש משהו בדרך נעימה ולא בדרך של בכי, כאשר יראה שכך אתם נענים לבקשתו ומבינים אותו ילמד שאין צורך לילל על מנת להשיג דבר מה.

התחצפות
כאשר ילדכם מתחצף כמובן שאינכם עונים לו בצעקות משום שהדבר רק ילמד אותו איך לעשות זאת בעצמו. היו מנומסים לילדכם בדיוק כפי שאתם מנומסים למישהו אחר, כך ילמד כיצד להיות מנומס. נסו להבהיר לו איזו התנהגות אתם אוהבים על ידי כך שידבר יפה הודיעו לו שאתם אוהבים שהוא מדבר אליכם באופן רגוע ללא צעקות.
אל תשתמשו בעונשים, משום שבצורה כזו תשיגו רק פחד ולא כבוד מתוך הבנה.

אלימות:
כאשר מופיעה התנהגות תוקפנית, הציגו לילדכם רשימת דברים שהוא יכול לעשות כאשר הוא כועס מלמד להרביץ. אמרו לו שהוא פשוט יכול ללכת לחדר להירגע ולא לשחק ברגע של כעס על מנת למנוע מכות.

כמובן שאתם לא מכים את ילדכם על מנת שלא להעניק לילדכם לגיטימציה להכות בנסיבות מסויימות. אם אתם מתרגזים כאשר ילדכם מרביץ הדבר רק מלמד אותו שהוא יכול להשתמש בתוקפנות כדי לשלוט בכם.

לכן עליכם לנזוף אך לא לצעוק ולעשות שלושה צעדים: להפסיק את המכות, להציג בפניו אפשרות של לעזוב את החברים שהוא כועס ואחר כך להסביר מדוע אסור להרביץ, כאשר ילדכם ממשיך להיות תוקפני, הציעו פסק זמן, כגון ישיבה בחדר אחר ובינתיים לצייר ציור או לכתוב כשהילד גדול יותר, במטרה להשתחרר מהכעסים ואימרו לו שיירגע תשמחו מאד אם יחזור אליכם לבקש סליחה ולהמשיך לשחק יפה.
בזמן אחר ניטרלי הסבירו לו מדוע אסור להרביץ.

בכל מקרה שטיפים אלה לא עוזרים או אינם גורמים לשיפור התנהגות הילדים, מומלץ לפנות לקבלת עזרה ויעוץ מקצועי.