שוב הוא לא עשה כלים? מדריך לזוגיות מודרנית

& שוב הוא לא עשה כלים? מדריך לזוגיות מודרנית

שוב הוא מוציא אותך מהכלים? שאלת את עצמך האם את מסוגלת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך שיעזור במטלות הבית? מדריך לזוגיות מודרנית.

פעם, מזמן הייתה חלוקת תפקידים ברורה בין נשים לגברים. כ"א ידע את מקומו. הגבר הוא המפרנס - עובד בחוץ. האישה נשארת בבית מגדלת ילדים ועושה עבודות בית: בישול, כביסה, גיהוץ, קניות, טיפול בילדים ובבעל.

כיום, אנו חיים בעידן חדש = "עידן השאיפה לשוויון" -  גם הנשים יוצאות לעבוד בחוץ והגברים לוקחים חלק בגידול הילדים ובעזרה בבית.  פירוש הדבר הוא שהגבר של היום נתפס לא כמו בעבר רק כמפרנס וראש המשפחה, אלא הוא לוקח חלק גם בצדדים הרגשיים והמעשיים של ניהול הבית. גם מקומה של האישה שונה מבעבר –  יש לה זכות שווה בהחלטות על ניהול הבית והמשפחה.

נשים רבות שואפות להיות עצמאיות וחזקות. מבחינתן לא מספיק להיות רק אמא ולא מספיק להיות רק אישה דואגת ותומכת, הן רוצות להיות גם בעלות קריירה.
 
יחד עם זאת, נשים רבות לוקחות על עצמן אחריות רבה יותר מזו של הגברים, בעול הבית והמשפחה ובחיי היום יום. הן "צריכות" (מתוך בחירה אישית שלהן), להתמודד עם רוב משימות הבית בנוסף להיותן עובדות מחוץ לבית. נשים אלו חיות בדואליות והן חוות לחץ וחוסר שביעות רצון.

בעבודתי עם לא מעט זוגות, שמעתי ממספר רב של נשים את המשפטים: "אני צריכה להספיק להוציא את הילד מהגן ואח"כ להספיק.....", "אני צריכה להספיק לעשות ארוחת ערב ו...", "למה אני צריכה להסיע את הילד לחוג..." ועוד כאלה משפטים שלבסוף הובילו  לקיטורים ותלונות מול בן הזוג.
 
במהלך עבודתי בסדנאות לזוגיות ובאימון זוגיות, גיליתי שרוב הקונפליקטים במערכת הזוגית קשורים באופן ישיר והדוק לנושא חלוקת התפקידים בין בני הזוג.

להלן מספר נקודות מדוע ישנו חוסר איזון בחלוקת התפקידים בבית: 

1.באופן כללי רוב הזוגות חושבים שבני זוגם יודעים מה הציפיות מהם, ולכן הם מניחים שיבינו אותם ויעזרו בעת הצורך. ראו דוגמא א' בהמשך.

אפשר לומר שזוגות רבים לא יודעים מה המטרה האמיתית של הכלי "תיאום ציפיות", דבר שחשוב ורצוי לרענן מידי פעם, בהתאם למצבים משתנים (לידת ילד, שינוי מגורים, שינוי קריירה, מוות במשפחה ועוד).

2. לרוב הנשים ישנו קושי לחלוק ו/או לשתף את בן זוגן בחלוקת התפקידים בבית. וכתוצאה מזה הן מעמיסות על עצמן יותר עבודה ואחריות.

3. לקבוצה מסויימת של גברים ישנה בעיה בלקחת חלק במשימות הבית כיוון שהם חושבים שזה יפגע בדימוי הגברי שלהם. הם מריצים סרטים בראש כמו: "מה יגידו עלי החברים" או "היא תתרגל שאני עושה ואז אני אהיה עבד שלה" ועוד כאלה משפטים.

4. לקיחת שליטה – לצערנו ובואו נודה באמת, נשים רבות חושבות שלגברים אין כישורים בעבודות הבית ושהעבודה תעשה טוב יותר רק אם היא תיעשה על ידן, הן פשוט לא סומכות על הגברים. ולכן הן מחליטות לקחת את המושכות לידיהן כי אין להן סבלנות לחכות עד שהוא יאות לעשות ויעשה זאת בהצלחה.

5. עניין של חינוך – נשים רבות למדו שהמקום היחידי שבו האישה היא הבוס זה בבית, זה כל כך מוטבע ב- ד.נ.א. שלהן כאילו זה חלק בלתי נפרד מהן.

6. כאשר נשים מחליטות לתת צ'אנס לבן הזוג לעשות משהו זה בא עם הרבה ביקורת ושיפוטיות וכך הן מסכלות את הניסיון והמאמץ של בן הזוג לעשות משהו.

7. חוסר ידיעה כיצד לבקש עזרה מבן הזוג – מבלי משים לב נשים רבות מבקשות מבן זוגן לעשות משהו במשפטי ציווי (שוב שליטה), תעשה, תביא, תיקח, תקנה, תלך, ועוד כאלה. חלק מן הנשים שלא יודעות לבקש עזרה הן נשים שפוחדות להראות חלשות, הן חושבות שברגע שיבקשו עזרה הן תתפסנה כנשים תלותיות או כנשים לא מושלמות.

דוגמאות מאימון זוגי:                                                                                            
א. לאחר שנים של גידול שלושת ילדי, החלטתי שהגיע הזמן לחזור למעגל העבודה במשרה חלקית, כמובן בעידודו של בעלי הרגשתי שאני מסוגלת לעמוד בכך. היו לי ציפיות שבעלי יעזור לי יותר בבית, לא דיברנו על זה פשוט הנחתי שהוא יבין שאני זקוקה לעזרה. ביקשתי ממנו לקחת על עצמו כמה משימות אך הוא לא סרב לעזור לי בטענה: "אני עייף יותר ממך בסוף יום כיוון שאני עובד במשרה מלאה ואת במשרה חלקית".
 
ב. שעת ערב והיא מבקשת מבן זוגה לעשות כלים, עוברת שעה והוא עדיין צופה בטלוויזיה, היא לחוצה רוצה שהכלים יעשו כבר (היא עייפה ומתה ללכת לישון. היא מסבירה: שיש לה הרגל ללכת לישון רק לאחר שהכלים נעשו והבית מתוקתק) היא עצבנית, והוא בשנטי אומר לה: "אני אעשה עוד מעט, מה קרה אל תדאגי הכלים עלי", אצלה זה מעורר זעם – לבסוף היא לא מתאפקת קמה ואומרת לעצמה "שלא יעשה לי טובה אני אעשה אותם וגמרנו".
 
ג.  אחד התפקידים שלו בבית זה לשטוף ביום שישי אחרי הארוחה את הסירים והכלים הכבדים. הוא מספר: "לאחר שאני מסיים אשתי מתייצבת במטבח ובודקת כיצד שטפתי, ותמיד אבל תמיד היא חוזרת עליהם כיוון שלדעתה לא עשיתי כפי שהיא ציפתה, זה כל כך מעליב". לכן החלטתי: "שיותר אני לא עושה, מה זה שווה אם היא לא סומכת עלי".
 
אני באופן אישי מאמינה שגברים יכולים להצליח גם בתפקידים בבית ("הגבר החדש"): שטיפת כלים, שטיפת רצפה, הכנת ארוחת ערב, כביסה, גיהוץ וכו', זה יכול לקרות בכל משפחה – אך דבר זה יתרחש רק כאשר האישה (הבוסית) תשחרר מעט לחץ, תסמוך על הגבר שלה ותאפשר לו לעשות את המשימה בדרך שלו – והכי חשוב שהיא תדע לפרגן ולעודד אותו על העשייה, גם אם לא הצליח עד הסוף או כפי שהיא רצתה.

אגב זה גם הפוך – במידה והאישה לא יודעת כיצד לעשות משהו בניהול הבית, חשוב שהבעל ידע לפרגן ולעודד.
 
חשוב שמשימות ניהול הבית והמשפחה ייעשו ממקום של שיתוף והתייעצות, כבוד הדדי ושיתוף פעולה מלא בין בני הזוג.

בהצלחה בחלוקת התפקידים ובזוגיות!