הומור עצמי

& הומור עצמי

השימוש בהומור, זהו בחירה פנימית שכל אדם בוחר לעצמו. זהו הלך נפש פנימי ולעיתים רבות אינו בא לידי ביטוי חיצוני

יכולתו של האדם לצחוק על עצמו, נחשבת לתכונה רצויה הזוכה להערכה. כאשר נשאלו סטודנטים, מי מהם משתמש בסוג הומור זה- ענו כמעט כולם בחיוב. אך כאשר התבקשו לתת דוגמאות מניסיונם האישי, השתררה דממה. זיו מסביר כי אנשים לוקחים את עצמם מאוד ברצינות ומשקיעים אנרגיה רבה כדי להציג את עצמם לפני אחרים באור חיובי ולכן הם חוששים שהומור עצמי יפגע בתדמיתם. (זיו 1991)

למשתמש בהומור עצמי יש כנראה תכונה פסיכולוגית מרכזית אחת: הוא מכיר ומקבל את עצמו במורכבותו. הוא מודע להיבטים החיוביים והחזקים של אישיותו אך גם לחולשותיו ולצדדים המגוחכים שבו. המשתמש בהומור עצמי הוא בעל תבונה עצמית וגם קבלה עצמית גבוהה.

אם כך, מה מניע אדם לחשוף בפומבי את חולשותיו, ועוד לצחוק מעצמו?
זיו (1984) מציין שלוש סיבות, שלושתם צורות של מנגנוני הגנה:
מניעת תוקפנות - כאשר אדם צוחק מחולשותיו מה הטעם לצחוק עליו.
השגת הזדהות - כאשר אדם צוחק על חולשותיו, אחרים הסובלים מאותן חסרונות מזדהים ומתמלאים  בהערכה.
התמודדות עם פחדים - אדם היכול לצחוק על פחדיו, כאילו אומר שאם הדבר נורא הזה מצחיק, סימן שהוא  לא כל כך נורא.

ההומור העצמי עוזר להתמודד טוב יותר במצבי לחץ. הוא מאפשר לאדם הסחת דעת מקשייו ומעתיק את תשומת הלב מהם. לא האירוע עצמו גורם את הכאב, אלא הדרך בה האדם מקבל אותו.
אחד התפקידים החשובים ביותר, הוא בשינוי נקודת התצפית. מזווית ראייה חדשה הבעיות או הקשיים נראים פחות נוראיים ואולי אף מגוחכים.

"הגדלת הריחוק מהם מרחיבה את היריעה הנצפית, שוב אין הראייה מתמקדת נקודתית בכואב אלא הנקודה הזאת נראית במרחב הגדול יותר, החיובי והמבטיח יותר, המסגרת הסוגרת ומצמצמת מורחקת ומתגלים היבטים רבים נוספים, כאשר כמה מהם בוודאי מעודדים ומבטיחים." (כהן 1004, עמ' 32)

"כאשר אתה מתחיל לצחוק על הדברים, אתה יכול להפסיק לבכות עליהם." (רביץ,2000)

בסרט "קן הקוקיה" אומר אחד הגיבורים: "הוא יודע שעליך לצחוק על כל הדברים המכאיבים לך, רק כדי לשמור על איזונך הפנימי, כדי למנוע בעד העולם מלשגע אותך לחלוטין." (אצל כהן 1994)
אחת מצורות ההומור המורכבות  והבשלות ביותר, היא האירוניה. האירוניה דורשת חשיבה פורמאלית והיא מחייבת הן את יוצרה והן את השומע אותה, לפעילות אינטלקטואלית מורכבת. האירוניה עשויה להיות מכוונת כלפי מצב, כלפי הזולת- כנשק התקפה, או כלפי האדם עצמו, מה שמכונה הומור עצמי. האדם הצוחק על עצמו כאילו אומר לסביבתו : "אל תתקיפו אותי, אני עושה זאת בעצמי, אפילו טוב יותר מכם." מי רוצה להתקיף אדם המתקיף את עצמו? בצורת הומור זאת האדם לוקח את עצמו ואת תכונותיו כאובייקט לצחוק. ההומור העצמי נכלל בפונקציות של ההומור כמנגנון הגנה. (זיו 1984)
יתכן שהתייחסות לחולשה עצמית מעוררת גם סימפטיה. אך אל נשכח שבהומור עצמי יש גם תחושה של כוח. רק מי שחזק באמת יכול לראות ולהראות את חולשותיו. עצם ההתייחסות לחולשות אלו מוכיחה את גדולתו של זה המסוגל להתמודד אתן בגלוי. (הולדן תשנ"ו)

יש 8 יתרונות להתערבות ההומור במצבים מאימים- מלחיצים:
1. מפחית חרדה.
2. מפחית מצוקה.
3. מפחית מתח.
4. מפחית דיכאון.
5. מפחית בדידות.
6. משפר את ההערכה העצמית ואת הדימוי העצמי.
7. מטפח תקווה ואנרגיה.
8. מספק תחושה של שליטה, יכולת ועוצמה. (Bergen 1998)