תיקון ליל שבועות

& תיקון ליל שבועות

מנהג "תיקון ליל שבועות" ידוע לראשונה מספר הזוהר, שהתפרסם סמוך לסיומה של המאה השלוש-עשרה. על תיקון ליל שבועות במאמר שלפניכם

מנהג "תיקון ליל שבועות" ידוע לראשונה מספר הזוהר, שהתפרסם סמוך לסיומה של המאה השלוש-עשרה. לפי ספר זה תיקון ליל שבועות הינו 'תיקון' והכנת תכשיטי הכלה, היא התורה, לקראת ליל הכלולות המטפורי שבין הקב"ה לבין ישראל.

מאז ימי הזוהר, ניתן לראות בלימוד התורה בלילו של חג השבועות כעין 'השלמת המערכת הרוחנית'. אם כן, מהי עמדתה של הקבלה ומהי המשמעות העומדת מאחורי הלילה המיוחד הזה, שאותו ייסדו ענקי הקבלה. ככול הידוע לנו, מנהג תיקון ליל שבועות הונהג לראשונה בצפת של המאה השש עשרה על ידי חוגי המקובלים של רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ. ובמידה גבוהה של היתכנות הוא הונהג לראשונה בסלוניקי בחג שבועות של שנת רצ"ג (1533). בין הנוכחים היו ר' יוסף קארו, מחשובי המקובלים שבכל הדורות ומחבר "שולחן ערוך, יחד עם ידיד נפשו, שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט לכה דודי, ובני לוויתם. תיקון ליל שבועות שנערך בסלוניקי תועד באיגרת, שכתב שלמה הלוי אלקבץ, ובה תיאר את ההחלטה לערוך ליל שימורים, לכנס את 'החברותא "ולנדד שינה מעינינו" כל הלילה כדי ללמוד בצוותא. מקובלים אלה ליקטו טקסטים שונים מהמקרא, המשנה, התלמוד, המדרשים וספרי הקבלה כדי ליצור את הקורפוס הדתי שמרכיב את הערב. אחד הקטעים הטקסטואליים המודגשים והעומדים במרכזו של הערב הזה הוא מאמר ייחודי מספר הזוהר המכונה "ליל הכלה" כמובא בזוהר במאמר "לילא דכלא": "רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים באותו הלילה. שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, להיות עימה כל אותו הלילה, ולשמוח עימה בתיקוניה. לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, וברזי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה. ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו, החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם".

זה המקום לציין כי בספר הזוהר בפרשת "בהעלותך" כתוב: "אמר רבי שמעון בר יוחאי: אוי לאותו אדם שאומר, כי הכתוב בא לספר סיפורים בפשטות... אלא שכל הדברים הינם סודות עליונים". משמע, המאפיין המרכזי של המאמרים בספר הזוהר, מלבד הדיאלקט המיוחד , הוא אף ניכר בשפתו הרב גונית והאומנותית, שפה אלגורית והציורית כזאת המייחדת את לשונו באופן מוצפן שאותו רק מקובלים יודעים לגלות. משכך הם הדברים נבאר ונסיר את הלוט מבעד למאמר "ליל הכלה". כנהוג בכל ליל כלולות יש חתן, כלה ומוזמנים.כך גם כאן מככבות דמויות מרכזיות שעומדות במרכזו של הלילה הזה.

חשוב להבין שכל דמות מהווה סימבול לתהליך רוחני פנימי שמתחולל בנפש האדם. הכלה- רמז לכלל נשמות עם ישראל המתאחדות ומתלכדות כ- "איש אחד בלב אחד" והן נקראות "נברא" בלשון יחיד. הן מתקדשות בליל שבועות לקראת הבעל - הוא הבורא, האור העליון שכולו אהבה לברואיו ומשפיע אל המלכות, היא התאספות כל הנשמות הפרטיות לכדי נשמה אחת כללית הנקראת "כלי", דרכה ניתן לצקת את אורו של הבורא לתוך עם ישראל. עיקרו של הערב מגולל עלילה שבה הבורא והנברא נפגשים וכורתים ביניהם ברית נישואין. הברית והשבועה, המובאים בדברי הנביא ירמיהו: "יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנו" מלמדים כי אל תאמר רק שָׁבוּעוּת אלא אף שְׁבוּעוֹת. כריתת ברית "הנישואים" בין הבורא וישראל נעוצה בהבטחתו לשומרי בריתו, הנאמנים לדרך האמת והצדק. ייחודה של הברית הנ"ל , כברית אוהבים, מובאת אף בתלמוד הבבלי, שבו קיימים תיאורים מיסטיים המלמדים על זיווגו של המלך, הבורא, עם שכינתו. הרעיון מובא במסכת יומא, שם מסופר כי בשבועות היו מראים לעולי הרגל את הכרובים המעורים זה בזה: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". רעיון זיווגו של המלך, נותן התורה, עם הכלה, כנסת ישראל מקבל משנה תוקף מוחשי בדימוי ייחוד וזיווג אלה באלה הממשיכים ויוצרים את החיבור הקדוש והנצחי. בליל שבועות האדם נמצא בתחושת חסרון רוחני, כי החושך תמיד קודם לאור וככזה אינו בר מציאות העומדת בפני עצמה.לכן הלילה הזה, לילה לבן של לימוד מעמיק, מציין את השלמת כל הארבעים ותשעה מדרגות התיקון של האגו. לסיכום, ספר הזוהר ציין, שתיקון ליל שבועות כהכנה לקראת מתן תורה היה מנהג החסידים הראשונים, ור' משה די ליאון כתב על כך כמנהג רצוי ואף ר' יוסף קארו הנהיג זאת בצפת העתיקה.

לימוד התורה בלילה זה הועמד על ידם כעמוד תווך בקיום התורה והעם, לאו דווקא כחוויה אינטלקטואלית מעשירה כי אם חוויה רוחנית-דתית מעצימה. במרוצת הזמן הפך תיקון ליל שבועות לאירוע רב משמעות בחוג מקובלי צפת והפך לאירוע מקרב לבבות. ברוח זו הוא קיבל משנה תוקף יסודי הנרמז אף בדברי הזוהר שבו שיבח ר' שמעון את תלמידיו ואמר להם: "משום שלמחר לא תיכנס הכלה לחופתה אלא עמכם, משום שכל המתקנים תיקונים בלילה זה, והשמחים בה, כולכם תהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אתכם בשבעים ברכות ועטרות של העולם העליון".

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון