קבלה: אביב הגיע

קבלה: אביב הגיע קבלה: אביב הגיע

גשמים אחרונים מרווים את האדמה, השמיים נצבעים בתכלת והצומח מוריק בשלל צבעיו. והנה האביב הגיע והוא מזמן עימו קשת של משמעויות והזדמנויות חדשות


לקבלת יעוץ אישי ממני, התקשרו עכשיו: 072-2285484

הנה זה בא
שלושה שמות ניתנו לחודש ניסן: חודש ניסן, חודש האביב וראש חודשים; חודש ניסן – מקור השם ניסן במילה הבבלית "ניסנו" שפרושה ניצן הפורח באביב. זהו חודש הפריחה, ;שבו מתחילים הניצנים להיפתח. כמו שנאמר: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ" (מגילת שיר השירים ב, יא'-יב'). חודש האביב – בתורה שנאמר: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג, ד).

ראש החודשים מרומז בשם "אביב" ואותיות אביב הן צירוף אב + י"ב חודשים. דהיינו ראש לכל חודשי השנה. מציין את עונת השנה שבה מבשילה התבואה עת הטבע מתרענן בכוחות חדשים. לפיכך וכשם שהטבע מתחדש, כך אירעה התחדשותו ההיסטורית- לאומית של עם ישראל באביב.

ניסן הוא החודש הראשון למניין חודשי השנה ומכיל בתוכו את חג הפסח, שהוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, המסמן את זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים סימנה מאורע מכונן בתרבות ובתולדות עם ישראל. עת יצא העם מעבדות לחרות, מייסורים לשמחה ומחושך לאור גדול. וככזה, חיזק לאורך כול הדורות את התקווה הלאומית לגאולה אמיתית, העתידה להגיע, בה עם ישראל ישוב מתפוצותיו לארץ ישראל ויקיים בה חיי חופש וחרות. מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות, וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית - לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל.

דומה כי מסורת ישראל קבעה את יציאת מצרים כסיפור שיש לשתול היטב בעומק הזיכרון הלאומי ממנו מתגבשת זהותו וייחודו של העם היהודי. מצוות רבות כגון: תפילין, ציצית, מזוזה, קריאת שמע וכדומה, קיבלו משמעות יתרה בשל תכליתן לייצר תזכורת תמידית, על בסיס יומי, של נס הגאולה. כמקובל בתורת הקבלה, לכול דבר ועניין המובא במקרא קיימת פרשנות על פי ארבע מידות הנקראות פרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. ברובד הסוד, חג הפסח הוא תיקון לחטא האדם הראשון והקשר לכך קיים בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין שני תנאים על מועד בריאת העולם (מסכת ראש השנה, יב).

ר' אליעזר בן הורקנוס אומר כי העולם נברא בחודש תשרי, לעומתו גורס ר' יהושע בן חנניה הלוי כי העולם נברא בחודש ניסן. האר"י הקדוש סובר כי אין כאן מחלוקת ושניהם צודקים, באשר גוף (חומר) אדם הראשון נברא בתשרי ואילו נשמתו (רוח) נבראה בניסן, ואם כן, חייו הארציים החלו בניסן. מכאן אנו למדים כי כוחו של ניסן הוא בהתחדשות הרוחנית. רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, אומר שהימים האלה הם כנגד לידה של אדם, מעין יציאה החוצה, כמו היציאה ממצרים. עוד מוסיף ר' ויטל על עניין איסור אכילת חמץ בפסח וגורס כי חמץ רומז ליצר הרע, ואיסור אכילת חמץ בפסח מבטאת את ביטול יצר הרע לעתיד לבוא. הוא מלמד כי אותיות חמץ הן אותיות מצ"ח, לפיכך איסור אכילת חמץ בפסח בא לתקן הן את חטא אדם הראשון שגילה עזות מצח והן את חטאם של בני ישראל במדבר. אסביר, עניין המצה מובא כביטוי לעבירה שעברו אדם וחוה ובני ישראל במצוה. זו נהפכה למצה ( האות ו' נשמטה) ולפיכך ע"י אכילת מצה אנו מציינים את האמונה בבורא ובכך מוספת האות ו', הרומזת לתורה שבכתב (ספירת תפארת) ומשכך מתהפכת המצה למצוה. בספר הזוהר מובא הקשר בין מצה, המציינת את ההסתפקות במועט ושלילת הרצון לקבל לעצמי, למול החמץ המציין את השלילי, האגו העב והמגושם הדורש מלוי ללא הרף.

ימים אלו של חודש ניסן מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת המזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש ניסן מציין פתיחת דרך חדשה ובו מצוין ראש השנה למלכים ככתוב: "בחודש זה (ניסן) נתחזק המלאך של כל אדם... זוכה לגאולה וכל אחד מקבל התמנות וכוח למזלו". חכמת הקבלה מלמדת כי בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית ומיוחדת לו. הכרת הזמנים משמשת כלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מבטא פוטנציאל של התחדשות בתחומים מיוחדים בחיי האדם, להיבנות ולהתקדם בהם. וחודש ניסן, שהוא ראש לכל החודשים, ניצב ראשון בשרשרת החגים שבמעגל החיים היהודי, ובמידה לא מבוטלת הוא אף החשוב שבהם. לפיכך כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד. היא מנמקת זאת באופן המסביר כי בתקופה זו  יורדים לעולם אורות רוחניים כבירים המסוגלים לעודד את האדם לפסוח מעל לקשיים ולצאת לחיים טובים הרבה יותר. כך שמי שיטה עצמו ויבקש לנפשו גאולה בכל תחום יוכל להיעזר בחכמת הקבלה עתיקת היומין, וללמוד כיצד ליהנות מצורת חיים אחרת של שפע, תענוג והצלחה בכל. בשונה מראש השנה החל בתשרי שהוא זמן הדין, ניסן הוא זמן לגאולה ולחסד. שערי שמיים פתוחים לרווחה והכול מתוך מידת הרחמים, הבאה להמתיק מעלינו את הדינים.

סוף דבר, אנו נולדים מחדש בניסן. פוסעים ברגל ימין לשנה חדשה והמסורת היהודית גורסת כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן, המתבטאות בכך שימי החודש כולם נקראים בשם "ראש חודש", הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה פרטית. זהו הזמן המתאים במיוחד, עפ"י הקבלה, ליציאה לטבע ולהתבונן בהתחדשות מעגל החיים הנובעים מכוחו האין סופי של הבורא. 
                            
ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

לקבלת יעוץ אישי ממני, התקשרו עכשיו: 072-2285484







עוד באותו נושא:

קבלה, חכמת הקבלה, תורת הקבלה, חודש ניסן, השפעה רוחנית, עונת השנה, יצחק אהרון