סימנים של פריחה

ט"ו בשבט מסמל את תחילתו של השלב השני בתהליך ההתפתחות הרוחנית. סימנים של פריחה

השקדיות לובשות לבן, ונדמה כי הטבע כולו חוגג. ט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת להתבונן מקרוב על הטבע ועלינו.


לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801

למקובלים תמיד הייתה זיקה עמוקה אל הטבע. מאות בשנים הם נהגו לצאת אל היער ולהתבודד - הם, מחשבותיהם והכוח העליון שאותו גילו דרך השלמות שבטבע. מכאן ניתן אולי להבין מדוע זכה ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, ליחס מיוחד מצדם. אולם מעטים בלבד מודעים לכך שהמקובלים היו מי שהקנו לט"ו בשבט את האופי החגיגי והצבעוני שמוכר לנו כיום.

לאורך כל ההיסטוריה היהודית, היה ט"ו בשבט לא יותר ממועד רשמי שבו הפריש החקלאי תרומות ומעשרות מתבואתו, אולם למן המאה ה-16, תקופת תור הזהב של הקבלה, לבש החג אופי שונה לגמרי.

המהפכן הרוחני
המקום: צפת הזמן: אמצע המאה ה-16.
דור אחד בלבד לאחר גירוש ספרד, ורוחות של שינוי מנשבות בחוזקה. יהודים רבים נוהרים מספרד ומפורטוגל אל ארץ הקודש. רבים מהם מגיעים דווקא לצפת, עיר המקובלים, שהולכת ובונה עצמה כמרכז הרוחני של העם היהודי באותן שנים.

בין אלפי העולים בולט במיוחד מקובל צעיר, בן 36 בלבד, שעושה את דרכו לצפת ממצרים. הרב יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש, מגיע לעיר ומחולל בה את המהפכה המשמעותית ביותר שידעה הקבלה מעולם. במהלך שנה וחצי בלבד, שבה שהה בצפת טרם הלך לעולמו, הוא פותח ומתאים את הקבלה, שהייתה עד אז נחלתם של מתי מעט, לרבים. האר"י עושה זאת מתוך הבנה ברורה כי הגיעה העת שבה כל אדם שמתעוררת בליבו השאיפה לגלות לשם מה הוא חי, יוכל להתחיל בטיפוס במעלה הסולם הרוחני.

לכל ענף בעולם הגשמי יש שורש בעולם הרוחני
מלבד השיטה הסדורה שהותיר אחריו, האר"י מחליט לכונן מנהגים שונים, שירמזו לאדם הפשוט על כך שלכל דבר בחייו יש שורש עליון שאותו הוא צריך להשיג. (קרוב למאתיים שנים מאוחר יותר יבסס הבעל שם טוב את החסידות על אדני שיטתו זו של האר"י).

דוגמא אחת למנהג כזה היא "סדר ליל שמחת האילנות", אותו חגג האר"י עם תלמידיו בט"ו בשבט, והתפשט מאוחר יותר גם בקרב יהודי התפוצות.

ביום זה, לצד לימוד מיוחד בספר הזוהר, לבשו המקובלים בגדי חג, ערכו שולחנות מלאי כל טוב, אכלו פירות (שלושים מיני פירות בדיוק, כנגד עשר הספירות שבכל אחד משלושת העולמות - בריאה, יצירה, עשייה), שתו מיין הארץ (היין מסמל את "אור החכמה", האור שממלא את נשמתו המתוקנת של האדם) וחגגו!

על פי האר"י, צמיחת האילן דומה לצמיחתנו הרוחנית. החל משלב זריעת הזרע - כשמתגלה בנו הרצון לרוחניות, וכלה בהבשלת הפרי - הגעתנו לדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר. לא לחינם ספרו המרכזי של האר"י (אותו כתב רבי חיים ויטאל כפי ששמע מפיו) נקרא "עץ חיים".

בדיוק כמו בטבע
פעמים רבות השתמשו המקובלים בעונות השונות ובטבע, כדי להסביר את השלבים השונים שעובר האדם בדרכו הרוחנית. בעולם הרוחני הזמן נעדר את משמעותו הרגילה. אדם החוקר את עולמו הרוחני חולף במסעו בתחנות הרוחניות השונות, ונותן להן שמות הלקוחים מחיי העולם שלנו.

התחנה הראשונה במסע היא חודש תשרי, או ליתר דיוק ראש השנה, המסמל את ראשית השינוי. בתקופה זו מתחילים לרדת הגשמים, המסמלים את "אור החסדים" - תכונת הנתינה והאהבה של הבורא, ומחלחלים אל הארץ (ארץ מלשון רצון), שמסמלת את תכונת הקבלה לעצמו של הנברא. העצים משירים את עליהם ועומדים חשופים תחת כיפת השמיים, כמו אדם המשיר מעליו את עברו לקראת התחדשות עתידית, לקראתו של גילוי חדש. ימי החורף מתקצרים והאוויר מתקרר, החושך והקור מסמלים את התקופה שבמסגרתה האדם מתפתח וגדל אל השגת הרוחניות מתוך הסתר.

ט"ו בשבט מסמל את תחילתו של השלב השני בתהליך ההתפתחות הרוחנית. עד אמצע חודש שבט יורדים כבר רוב גשמי השנה, השמיים מתחילים להתבהר, הימים מתארכים, הזרעים מתחילים לנבוט והניצנים מתחילים להנץ. וכמו אותם ניצנים ראשונים, המרמזים על הפירות שעתידים להבשיל, כך ט"ו בשבט מסמל את ההזדמנות שיש לכל אחד מאיתנו לקטוף את הפרי הטוב ביותר שמחכה לנו - חיים רוחניים.

מתאר זאת בפירוט הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש), בנו וממשיך דרכו של בעל הסולם, באגרת מרגשת שכתב לתלמידיו בשנת 1957 "הנה כתיב כי האדם עץ השדה. היינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיו מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. כי עד שהאדם יהיה מוכשר להוציא פירות מוכרחים לעבור עליו כל העבודות שנוהגים באילנות. ועניין פירות הוא תכליתו של האדם" (הרב ברוך שלום אשלג, אגרת י"ח, ספר 'שמעתי').

באגרת זו הוא מתאר את השלבים שעל פניהם צריך לחלוף אדם הרוצה לזכות בחייו בפירות רוחניים.

חשיבות מרובה לקרקע פורייה
כשמדובר באילן, הדבר החשוב ביותר לצמיחה נכונה ובריאה הוא לבחור בקרקע פורייה שתספק לזרע את התנאים הטובים ביותר להתפתחותו. באופן דומה, כדי להתפתח רוחנית, על האדם לחפש את הסביבה הטובה ביותר עבורו, זו שתספק לו את כל התנאים הנחוצים להתקדמותו הרוחנית.

אולם הסביבה שמשפיעה על חיינו, אינה מסתכמת רק ברחוב בו אנו גרים או בחוג המכרים שלנו, אלא כוללת את המקורות שמהם אנו מושפעים, כמו ספרים, אינטרנט, טלוויזיה, רדיו ועיתונים. סביבה זו מעצבת את צורת החשיבה שלנו, ומשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. לכן, כדי להכין את הקרקע לצמיחה רוחנית, ממליץ הרב"ש לקרוא בספרי הקבלה המקוריים. ככל שהאדם מזדהה עם מחברי הספרים - המקובלים, שכבר עברו את הדרך הרוחנית, הוא מגלה בספריהם "מפת דרכים" לעולם הרוחני, ומבין כיצד להתקדם ולצמוח נכון בדרכו החדשה.

הפסולת הופכת לדשן
כעת עלינו לדשן את הקרקע. כשמדובר בדרכנו הרוחנית, מקבל שלב זה משמעות עמוקה יותר. הרוחניות שנראתה לנו אך רגע קודם חסרת חשיבות או לא נחוצה, מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר בחיינו ומוסיפה ממד מלא תקווה. אנו מתחילים להבין את הסיבות לאירועים שקורים בחיינו, והחשיבות החדשה שמקבלת הרוחניות בעינינו, מוסיפה לנו חיוניות שמתחדשת בכל רגע. מה שהיה בעבר חסר חשיבות עבורנו ונראה לנו כפסולת, הופך לדשן שמסייע להתפתחותנו הרוחנית.

מבררים את המהות
על מנת שהגרעין יוכל לנבוט ולהכות שורשים, יש להכשיר את הקרקע. הרב"ש מסביר, שכפי שחופרים בעיקרי האילנות, גם האדם צריך "לחפור ולחקור לשם איזו מטרה בא לעולם הזה".

החיפוש אחר משמעות, מתחיל בשאלה על מטרת החיים. עם ההתקדמות בסולם ההתפתחות הרוחנית, הופכת שאלה זו למקור של אור בדרכו של האדם לעבר המטרה. כך, שלב אחר שלב, לומד האדם לחקור את הרבדים העמוקים של המציאות.

מסירים את הענפים היבשים
מילדות, אנו סופגים השפעות רבות מהסביבה שבה גדלנו, שהטביעה בנו שאיפות, מוסכמות ודעות קדומות בדבר המציאות. סביבה זו לא נטעה בנו ידיעות על קיומו של פרי אמיתי, אלא חינכה אותנו להשיג את כל מה שנרצה בחיינו, ללא צורך בהבנת המציאות הרוחנית. כשהאדם מתפתח הוא מתחיל להרגיש שהמוסכמות שעל ברכיהן חונך, הופכות ל"יבשות". כשם שהאילן יוכל להניב פירות ראויים למאכל רק אם יסירו ממנו את הענפים היבשים, כך עלינו ללמוד להסיר את מה שמעכב אותנו בדרך להבנת המשמעות של חיינו.

אלו הן רק חלק מהפעולות שהאדם מבצע על עצמו בדרכו הרוחנית. בהמשך "הוראות ההפעלה" פירט הרב"ש פעולות השייכות לשלבים מתקדמים יותר של התפתחותנו הרוחנית.

צריך רק להתחיל לצמוח
"והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א', ג').

ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות - מסמל עבורנו הזדמנות להתפתחות חדשה. הקרקע פורייה ומוכשרת לצמיחה רוחנית, וכל מה שעלינו לעשות הוא רק להשתמש בהוראות ההפעלה הפשוטות שהותירו לנו המקובלים, ולהוסיף מעט מחכמת הקבלה לתוך חיינו. לרשותנו עומדים כל התנאים הנחוצים כדי לקדם את חיינו למקום טוב יותר. כשנממש את ההזדמנות הזאת, נוכל לחגוג יחד, כעם שלם ומאוחד, את ט"ו בשבט הרוחני - חג החיים.

שיהיה לכולנו חג ט"ו בשבט שמח !!

לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801







עוד באותו נושא:

קבלה, חכמת הקבלה, ספר הזוהר, תורת הקבלה, סימנים של פריחה, ט"ו בשבט