ט"ו באב- חג לאהבה

ט"ו באב מייצג הן את עצמתה המרבית של החמה בתקופת השנה והן את הלבנה במילואה. ט"ו באב- חג לאהבה

מבין כל חגי ישראל, בהם אנו מציינים את הישרדותנו למול הקמים לכלותנו, אין חג הבא לציין משמעות רגשית עמוקה כמו ט"ו באב. יום זה אינו מקרי וקיים במסורת ישראל רבבות בשנים.


לקבלת יעוץ אישי ממני, התקשרו עכשיו: 072-2285484

ט"ו באב מוכר לרבים בישראל כיום חגה של האהבה. המוני אדם מצטיידים בזרי פרחים, לבבות אדומים ושוקולד מדגישים את ייחודו של היום המיוחד הזה. ידיים אוחזות בעיניים בורקות, כוסות של יין נושקות אחת לשנייה- לחיי האהבה. דומה כי מבין כל חגי ישראל, בהם אנו מציינים את הישרדותנו למול הקמים לכלותנו, אין חג הבא לציין משמעות רגשית עמוקה כמו ט"ו באב. יום זה אינו מקרי וקיים במסורת ישראל רבבות בשנים.

בחודש זה חל אחד החגים היפים שחגגו אבותינו. חמישה עשר באב המכונה בקיצור ט"ו באב מצוין כיום הפיוס והאהבה בישראל. עדות לחג זה ניתן למצוא כבר במקרא בספר שופטים. בתקופות עבר נאסר על בת, שירשה את אדמות אביה, להינשא לבן שבט אחר כדי למנוע את זליגת האדמות שירשה לשבט אחר. אך בט"ו באב בוטל איסור זה. חמישה עשר באב הוא חג בציר הכרמים והמחולות, חג האיחוד בין כל שבטי ישראל וחג האהבה – שבו באו זוגות רבים בברית הנישואין.

בימי קדם נהגו בנות ירושלים לצאת בט"ו באב לשדות ולכרמים כשהן לבושות בגדים לבנים שאולים, על מנת שלא יהיה הבדל בין עשירה לענייה. הגברים שביקשו לשאת אישה, היו יוצאים לשדות ולכרמים, ומולם היה מתגלה מראה העלמות הצעירות הרוקדות ומחכות לבחיר ליבן. כשהיו מגיעים הבחורים, היו הנערות אומרות להם: "שא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עינך בחיצוניות כפי שנאמר כבר בתנ"ך" "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל" (משלי לא, ל). כפי המובא: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב... שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לו ֹ[. ] וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת, בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי..."

ט"ו באב אינו תאריך מקרי, על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא תאריך של ירח מלא, שבימי עבר נקשר עם פריון ואורח נשים שחפף עם חודש הירח (ומכאן השם העברי לחודש – ירח). רבי חיים ויטל מלמד על הכוחות המיוחדים הפועלים ביום זה. כוחות זכריים ונקביים במלוא הדרם ועוצמתם המדגישים את הזיווג הרוחני והגשמי שבין עולמות עליונים לעולם הזה. מן ההיבט האסטרולוגי ניתן ללמוד כי השמש, המסומלת בקבלה ככוח זכרי, משפיעה ומגיעה לשיא כוחה בחודש אב (מזל אריה), לב ליבו של הקיץ ושל המזל עצמו,  משכך זהו היום בשנה העברית שבו הכוח הזכרי מתגלה במלוא כוחו והשפעתו. לעומתו הלבנה, המסמלת את הכוח הנקבי בבריאה,  היא זאת המכילה ומקבלת לתוכה. כשם שהירח אינו מאיר מעצמו אלא מחזיר את אור החמה כך גם בני האדם כולם. מקבלים מהבורא את האור המחייה. כמו שהשפע הרוחני מתגשם בעולם דרך מערכת הספירות, כך בעולם הגשמי שפע החיים מגיע מהשמש.

 יום ט"ו באב מייצג הן את עצמתה המרבית של החמה בתקופת השנה והן את הלבנה במילואה. מה שממחיש את גילוי הכוחות הפועלים בבריאה, זכר ונקבה, המגיעים לפסגת השפעתם והתמזגותם. פעם בשנה בט"ו באב מתמזגים שני הכוחות, זכר ונקבה, ומגיעים לחיבור מושלם בין שניהם, על אף שונותם, ומבטאים את הבורא והנברא. זיווג מושלם זה שמתרחש בעולמות העליונים,  מביא לעולם כוח מיוחד - כוח האהבה. משנה תוקף בט"ו באב איך אפשר בלי המצווה החשובה מכולן –"ואהבת לרעך" אשר מקבלת ביטוי ומשנה תוקף דווקא ביום זה. על מנת לבין לעומק את מהות המצווה והחג עלינו להיכנס לרובד הסוד. חכמת הקבלה מלמדת כי הבורא אינו ישות ממשית והוא אינו חלק ממשחק החיים. הוא היוצר אותם מתחילתם ועד סופם ואם נרצה להתחבר אליו ואל השפע היוצא ממנו נצטרך להתאמץ ולהידמות לתכונותיו שהן אהבה, חמלה ורחמים. מכאן, עלינו להשתית את יחסינו עם הזולת על בסיס תכונות אלו. ורק אז כאשר נלמד לאהוב אהבת חינם נוכל לאהוב ולהוקיר את הבורא ולקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך". כאשר נצא מהטבע האנוכי שלנו, נוכל להתחבר לטבעו האינסופי של הבורא וכאשר נצא מאהבה עצמית לאהבת הזולת נוכל לקבל את כל משאלות הלב -אהבה, הצלחה, אושר וחיי שלווה. הרב קוק זצ"ל מלמד כי אהבה יכולה לתקן ולברר את מידותיו של האדם. 

אהבה היא יסוד נשגב בקדושה, ולא לחינם - אהבה בגימטריה 13, כמידותיו של הקב"ה,  והמילים "אהבה" ו- "אחד" –בגימטרייה זהים שהרי ה' אחד ושמו אחד. כאמור אהבה היא ערך עליון, אך היא לעולם לא תתקיים באופן פאסיבי כי אם לעולם באופן אקטיבי. אדם אוהב רוצה להיטיב, להשפיע, ולהעניק ואהבה באמת מקבלת ביטוי כאשר האדם יוצא מגבולו "האני" הפרטי והמצומצם אל הכלל. ידוע הדבר כי אנו מצווים על אהבת ה',  על אהבתנו את עצמנו ומתוך כך אהבת האחר ובכלל זאת כל הנברא.  האר"י הקדוש מציין שאהבת גבר ואישה היא השיעור היעיל והראוי מכולם להשגת מדרגת "ואהבת לרעך כמוך". הוא מנמק ומסביר שאין לו לאדם מערכת יחסים יותר תובענית מזוגיות. שם נדרשות הקשבה, התפשרות, סבלנות, רגישות, כבוד ואמון בלתי נדלים ולאורך שנות חיים.

 כאשר הזוג מבסס את היחסים על בסיס ומטרה אגואיסטיים של לקחת וכמה שיותר,  לתת מעט ולא להתחשב ברצונות וברגשות בן הזוג, חיש מהרה מתקבלת תוצאה עגומה עכורה והרסנית שאין לקרוא לה בשום מקרה אהבה. אך כאשר המחשבה על בן הזוג נעשית באפיק האלטרואיסטי ומתוך התמסרות ורצון לגרום לו נחת רוח מתקבלת תוצאה של אהבת אמת. ביום ט"ו באב, שבו חל חיבור שבין זכר לנקבה,  מתעוררים בעולם וגם בתוכנו כיסופים לחיים מלאים באהבה. לדברי המקובלים ביום זה יש סגולה למציאת הזיווג הנכון,  שיביא עימו ימים יפים של שמחה ואושר. משכך יצא שמו של יום ט"ו באב כחג האהבה,  וכיום שבו התיישבו מחלוקות בדרכי נועם ושלום, התבטלו הדינים ונוצרה אחדות על פני הפירוד.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

לקבלת יעוץ אישי ממני, התקשרו עכשיו: 072-2285484







עוד באותו נושא:

אהבה, רוחניות, זוגיות, חג לאהבה, חג האהבה, חגים ומועדים, ט"ו באב, יצחק אהרון