עץ הספירות- צופן הסתרים הקבלי

עץ הספירות- צופן הסתרים הקבלי עץ הספירות- צופן הסתרים הקבלי

כולם שמעו על עשר הספירות, אבל רק מתי מעט מבינים על מה בעצם מדובר. גלעד שדמון מסביר על עץ החיים הקבלי.


לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801

בכל תולדות המחשבה האנושית קשה למצוא רעיון כה מרתק, מסקרן ומעורר השראה כ"עשר הספירות". אין ספור פירושים, שגיונות והסברים שונים נקשרו סביבם מאז הופיעו לראשונה באחד הספרים הקבליים הקדומים ביותר - "ספר יצירה".

אברהם, לו מיוחס הספר, היה על פי המסורת הראשון שחקר את מבנה העולמות הרוחניים והעלה את ממצאיו על הכתב. מהדברים שכתב עולה כי קיים כוח עליון שמשפיע על עולמנו - התחתון מבין כל העולמות - באמצעות רשת אדירה של כוחות שמקורה בעולם האצילות, המכונה גם עולם התיקון. רשת הכוחות האדירה הזאת תוארה בצורה מורכבת מאוד בספר היצירה, בין היתר בעזרת השימוש במונח "עשר ספירות".

היחידים שיכלו לפענח את משמעות הדברים שכתב אברהם היו מקובלים נוספים שהגיעו להרגשת אותו עולם אצילות, ואילו כל הקוראים האחרים התבלבלו לגמרי וכלל לא הבינו את כוונת המחבר. חוסר הבנה זה, שמלווה את המונח הקבלי העתיק מיום
היווסדו, התבטא לא פעם בהתנגדות עזה, אך גם בעניין ובסקרנות עצומים בקרב כל מי שבא עמו במגע.

גם ספר הזוהר, שנכתב על פי המסורת במאה השנייה לספירה אך פורסם ברבים רק בשלהי המאה ה-13, נזהר מלפרש את מסתרי הספירות והסתפק ברמזים דקים וסתומים בלבד. אולם נראה היה כי די במעט שגילה כדי לעורר תדהמה מהולה בתרעומת בכל רחבי העולם היהודי. אחד מביטויי השיא של אותה תרעומת הייתה טענתם של מי שסברו בטעות כי השימוש בספירות מהווה האנשה אסורה של האל.

פריחה משמעותית נודעה למושג הספירות בימי הביניים, כשחוקרים ופילוסופים בולטים כמו יוהאנס רויכלין ואחרים הכירו בחשיבותן המיוחדת, והבינו כי מדובר במעין "צופן סתרים" סודי ששימש את המקובלים. גם בתקופת ההשכלה הביעו מדענים והוגי דעות בעלי השפעה כמו לייבניץ, שלגל וגתה את התפעלותם מיופיו המרהיב של עץ הספירות הקבלי, אם כי לא היה בכוחם לרדת לעמקות שורשיו.

צעיף של מסתורין
אך למען האמת, נראה שהיו אלה דווקא המקובלים שעטפו את הספירות בצעיף של מסתורין, ודאגו לכך שאיש לא יצליח לעמוד על פשרם האמתי. אחרי הכול, הם היו אלו שהעניקו להם שמות ותארים שאפשר בנקל לזהות עם תכונות אופי אנושיות לחלוטין כמו: חכמה, בינה, חסד או גבורה. הם עצמם הוסיפו לספריהם שרטוטים וציורים שונים המציבים את הספירות בצורה שמעוררת קונוטציות ברורות לגוף האדם. הם עצמם כתבו על הספירות ברמזים דקים בלבד, וגרמו לכך שכל אדם יוכל לבוא ולהשלים את החסר בכוחות עצמו.

למעשה, אפשר לומר שהם הזמינו מרצון את כל המהומה והמחלוקת שקמה על שיטת הספירות, שיטה שהם עצמם גילו ופיתחו. מדוע? מפני שהנשמות שירדו לעולם עדיין לא היו בשלות דיין כדי לעסוק בחכמת הקבלה. היה עליהן לעבור התפתחות נוספת שתכשיר אותן לגלות את מסתרי העולם העליון. ולכן במקום לגלות את המקובלים התאמצו ביתר שאת דווקא להסתיר את חכמת הקבלה. העיקרון הקבלי שהנחה אותם היה הפסוק המפורסם: "כבוד אלוקים הסתר דבר" (משלי כה, ב).

אולם כל זה עתיד היה להשתנות בראשית המאה ה-16, עת הופעתו הדרמטית של האר"י הקדוש בצפת. מתוך עמקות השגתו, התגלתה לאר"י הסיבה האמתית לערפל שפיזרו המקובלים סביב עשר הספירות. הוא הבין כי עד לזמנו, מסך העשן היה מכוון ומתוכנן בקפידה, אך כעת הגיע הזמן לפזרו.

במשך תקופת חייו הקצרה הספיק האר"י לנפץ את רוב המיתוסים הרווחים סביב הספירות, בעיקר את אלה שראו בהם תווי מתאר לאישיותו של הבורא, מעין "קווים לדמותו". הוא הסביר כי עשר הספירות אינן מדברות על "אובייקטים" או תכונות אופי אלוקיות שקיימות בפני עצמן, אלא על חוקים וכוחות רוחניים המתגלים בתוך תפיסת האדם שמתעלה מעל הקיום החומרי.

האר"י אסף את המידע הרוחני העצום שהצטבר עד לזמנו, וסידר אותו מחדש בצורה מערכתית ומדויקת. ממש כפי שאנו משתמשים במספרים, באותיות, בנוסחאות ובסימנים כדי לנסח עקרונות במדעי העולם הזה, כך השתמש האר"י בעשר הספירות כדי לבטא יסודות בחכמת הקבלה, שהייתה מאז למדע הכולל של העולמות העליונים.
אך למרות המהפכה שחולל האר"י, בני דורו לא הצליחו להכיל את עמקות רעיונותיו, שלא לומר ליישמם בפועל. אפילו מרבית תלמידיו הקרובים לא הבינו אותו. כדי להשתמש בשיטתו היה על האנושות ועל השיטה לעבור שדרוג התפתחותי נוסף.

שיטה נגישה להשגת הכוח העליון
בתחילת המאה ה-20 הופיע המקובל שהשלים את מלאכתו של האר"י. הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, חיבר בפעם הראשונה חיבור מקיף ורחב יריעה שכל תכליתו לבאר ולהסביר בשפה בהירה ותמציתית את משמעותה ותפקידה של מערכת הספירות. הוא נתן לכל חלק וחלק שבה הגדרות פשוטות וברורות שלא ניתן היה לשגות בהבנתן, ופתח לנו צוהר לעולם מושגים פנימי שאיש לא פתח לפניו. בשלב הראשון היה עליו להפריך את ענני הספק שכיסו את תורת האר"י, ולהסביר שחכמת הקבלה אינה עוסקת כלל בעניינים גשמיים, אלא אך ורק במחקר ובגילוי פנימי של מבנה הנשמה. כך הוא ניסח זאת בכרך הראשון של ספרו "תלמוד עשר הספירות":
"וזהו שטרחתי בביאורי זה, להסביר את עשר הספירות, כפי שהורה לנו האר"י, על פי טהרתן הרוחנית, המופשטות מכל מושגים מוחשיים, באופן, שיוכל כל מתחיל לגשת אל החכמה בלי להיכשל בשום הגשמה וטעות, אשר עם הבנת עשר הספירות האלו, יפתח הפתח גם להסתכל ולדעת, איך להבין ביתר העניינים בחכמה הזאת".
בדבריו נשען בעל הסולם לחלוטין על פירוש האר"י, אך באותו הזמן גם לקח אותו לשלב הבא. מטרתו היתה להפוך את עשר הספירות לשיטה של ממש להשגת הכוח העליון, כזו שתהיה נגישה לכל אדם בדורנו.

מעלית הזכוכית
בהמשך לאר"י, בעל הסולם הסביר כי עשר הספירות מסמלות עשרה שלבים בהתקשרות הפנימית שבין הבורא והנבראים, ושמטרת העל של התהליך היא להביא את הנברא להידמות לבוראו וליהנות משפעו האין סופי. כמו טיפות קטנות של אור, הוא הסביר, מטפטף השפע העליון מתוך עולם האצילות לנשמות המצויות בעולמנו. הארה זו, המכונה בלשון המקובלים "נר דקיק", היא המקור לכל התענוגים שאנו חווים.
עם זאת, תענוגים אלה הם רק פרומיל מהשפע שביכולתנו לחוש. למעשה, אנו נמצאים בתוך ים אין סופי של אור ותענוג, אך איננו חשים בו. מדוע? מפני שיש בתוכנו דבר מה אשר אינו מאפשר לשטף האור לזרום ולמלא אותנו בהנאה - האגו שלנו. וזהו גם מקור הביטוי "עשר ספירות בלימה" שנתבע עוד בספר היצירה. האגו שלנו "בולם" את האור ואינו מאפשר לספירות להאיר באור העליון. כדי לשחרר את הפקק צריך הנברא לפתח בעצמו תכונות זהות בדיוק לתכונות הבורא - תכונות האהבה והנתינה, המכונות גם ט' הספירות הראשונות. ברגע שהוא נדמה לאור, הופך כמוהו, הנברא כמו פותח את הברז ומאפשר לבורא למלא אותו בהנאה אין סופית ונצחית.

כדי לאפשר לנו לעשות כן, הבורא מציג בפניו מעין מערכת של דוגמאות, "מודלים" רוחניים מתוקנים שבאמצעותם נוכל ללמוד כיצד להשתנות ולהידמות אליו יותר ויותר - זוהי מערכת הספירות. למעשה, אפשר לדמות את המערכת הזו למעלית עשויה מזכוכית, שעולה מקומת הקרקע, העולם הזה, אל קומת הגג - העולם הרוחני העליון. אך בניגוד למעלית רגילה שבה אנו לוחצים על כפתור והמעלית מתחילה לטפס באופן אוטומטי, כאן אנחנו מסוגלים לעלות מקומה לקומה רק בהתאם למידת ההתפתחות הרוחנית שלנו, כלומר במידת תיקון התכונות האגואיסטיות שלנו והשתוותן לתכונות העולם העליון.

כל קומה שבה נעצרת המעלית נקראת "ספירה". הקומה הגבוהה ביותר, ספירת כתר, מייצגת את תכונת הנתינה הטהורה של הבורא, ולעומתה ניצבת ספירת המלכות, המסמלת את תכונת הנברא השואף להשתוות בתכונותיו עם הבורא. אם כך, תשע הספירות העליונות מהוות כעין אידיאלים שאליהם צריכה המלכות להידמות כדי לעלות במעלה הסולם הרוחני. כשהמלכות (שכזכור מייצגת אותנו - הנבראים) עושה זאת, היא מתמלאת באור העליון. מכאן נובע גם השם "ספירות", מלשון ספיריות, כלומר מאירות.

ההתקדמות תלויה אך ורק ברצון החופשי שלנו
אולם כאן חלה החובה להזהיר מפני המכשול הגדול ביותר שעומד בפני האדם שמתחיל ללמוד את חכמת הקבלה. "כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם באדם", נכתב בספר הזוהר, כלומר כל הדברים שנכתבו כאן מדברים אך ורק על "המעלית פנימית", שנמצאת בתוך נשמתו של כל אדם ואדם. הסיבה המטפורית להיותה עשויה כביכול מזכוכית שקופה היא שכל פעולה שעושה האדם בתהליך הרוחני חייבת להתבצע מתוך הכרה ברורה ומודעת. כדי להמשיך ולעלות בשלבי הגילוי של העולם הזה על האדם לדרוש בעצמו בכל פעם תיקון נוסף על הרצון האגואיסטי שלו. חוק ברזל שעליו חוזרים המקובלים שוב ושוב הוא שאין כפייה ברוחניות, כל ההתקדמות תלויה אך ורק ברצון החופשי שלנו. רק במידה שבה נתקן את טבענו, נגלה כי אנו עטופים באוקיינוס עצום של חום ושל אהבה.

מתוך הבנה זאת הכין עבורנו בעל הסולם מפתח מיוחד שבאמצעותו נוכל לפתוח את שערי לבנו ולהתחיל במסע. התהליך שהחל עם ספר יצירה, נמשך דרך ספר הזוהר וכתבי האר"י ונסגר עם חיבורו של "תלמוד עשר הספירות". המעגל הושלם. מפתח הכניסה לעולם הרוחני מוגש לנו, ומצורף אליו מדריך הפעלה שמנחה את המשתמש בפירוט ובפשטות כיצד לנהוג בכל שלב ושלב. כעת, כל שנותר הוא להתחיל במסע.

לקבלת יעוץ אישי ומידע בנושא, התקשרו עכשיו: 072-2285801







עוד באותו נושא:

עדיין אין תגיות נושא למאמר זה