יוגה בחדר הלידה

& יוגה בחדר הלידה

כשלידה מתנהלת נכונה היולדת יכולה לבחור את התנוחה שנוחה לה ולשהות בה כל זמן שנוח לה

תנוחות ותנועה
הניסיון מלמד כי התמודדות עם כאב בלידה בתנוחות אנכיות (ישיבה, עמידה או כריעה), או תוך כדי תנועה, קלה יותר מן ההתמודדות עם הכאב בלידה המתנהלת בשכיבה.
תנוחה אנכית עשויה לעזור לצירים להתפתח במהירות רבה יותר ובדרך כלל מכוונות את התינוק טוב יותר כלפי האגן ומסייעות לו להתקדם מהר יותר בתעלת הלידה.
שכיבה על הגב מקטינה את נפח האגן ביותר מ- 20% , וכריעה זקופה או ישיבה מגדילות את נפח האגן, מאחר והן גורמות לשינוי של הזוויות שבין מפרק הירך והאגן ולמתיחה פסיבית של רקמות רכות היוצרות פישוק בין עצמות האגן.
ככל שהאם מתנועעת יותר התינוק זוכה לאספקת דם טובה יותר, ההתכווצויות של הרחם אפקטיביות וסיכוי שהלידה תתקדם מהר יותר.
תנוחות זקופות עשיות להפחית את הסיכוי לחתך שכן הלחץ של התינוק על הפרינאום (חיץ הנקבים המחלק התחתון של הנרתיק לפי הטבעת) גורם לפרינאום להיפתח בהדרגה.
שכיבה על הגב עלולה למנוע אספקת דם טובה לעובר בגלל לחץ הרחם על כלי דם גדולים שעוברים באגן וכתוצאה מכך לגרום להאטה בדופק של התינוק ולהגביר את עוצמת הכאב של האם עקב חוסר תנועה.
כשלידה מתנהלת נכונה היולדת יכולה לבחור את התנוחה שנוחה לה ולשהות בה כל זמן שנוח לה. רצוי לשנות תנוחה מעת לעת עצם השינוי עשוי להקל על היולדת ולהוות נקודת מפנה חיובית בלידה.

מוניטור ותנוחות בלידה
בזמן הלידה נחובר למוניטור כדי לעקוב אחר התקדמות הצירים ומצבו של התינוק.
מידע זה חשוב ביותר אך ניטור קבוע מגביל את יכולות התנועה ושכיבה ממשוכת עלולה לגרום לירידה בדופק העובר.
ניתן לחבר יולדת למוניטור בישיבה על מיטה או כורסה או בעמידה והשענות על קיר או בן זוג ולנצל את אורך הכבל המחובר למוניטור כדי להתנועע.

התנוחות
כדי למצוא את התנוחות המתאימות, כדאי ללמוד ולנסות את התנוחות המתאימות בבית תוך שימוש בנשיפות והרפיה יחד עם בן הזוג כדי שבלידה תהיו צוות מיומן.
שינוי תנוחות במהלך הלידה מחייב את היולדת להיות קשובה לצרכים המשתנים של הגוף.
במהלך לידה כאשר את חשה שהכאב גובר והתנוחה אינה נוחה חפשי תנוחה חדשה.
עם בזמן הילדה החלטנו לשכב ובחרנו להשתמש במשככי כאבים התנוחה הנוחה ביותר היא על הצד ורגל עליונה מורמת.

תנוחות לשלב הראשון
בשלב זה צוואר הרחם נפתח והגוף מתגייס לעזור לתינוק לרדת כלפי מטה. וכדאי לנצל את כוח הכבידה ולכן מומלצות תנוחות בעמידה ישיבה או כריעה.

בעמידה: אלה טובות במיוחד לשלב הראשון להתבוססות טובה יותר של ראש התינוק האגן.
שלב זה עדין מתון ויש כוחות להסתובב אז נחבק את בן הזוג נשען עליו ונתנועע איתו ביחד בשילוב עם נשימות, הרפיה עם הנשיפה והשמעת קולות נמוכים.
כאשר תומכים את בטנה של היולדת במהלך הציר הדבר יכול להקל עליה מאד.
בעמידה והשענות על דלפק, קיר או מיטה המלווה יכול לתמוך ביד אחת את הבטן וביד השנייה לעסות בתנועות מעגליות גדולות את הגב התחתון.
זה אפשרי גם בכריעה ובעמידת שש.

בישיבה- האישה מכוונת את בירכיה פנימה, פותחת עקבים החוצה ורוכנת מעט קדימה היא מאפשרת לאגן להיפתח ולתינוק לרדת נכון לאגן.
ישיבה על אסלה היא תנוחה יעלה שיכולה לקדם את הלידה כי היא מאפשרת למפרקים להישאר פתוחים.
גם ישיבה על שרפרף קטן דמוי אסלה פתוחה שנמצא לעיתים בחדרי לידה(כסא הולנדי) או כדור פיזיו יעילות מאד.

בכריעה-כריעה נחשבת כתנוחה טבעית כל עוד פלג הגוף העליון נתמך ותלוי ואינו לחוץ על הבטן. בתוך כריעה כדאי לנענע את האגן ולאפשר לתינוק לעבור את המסע בתעלת הלידה.
אפשר להישען על בן הזוג כשהוא יושב ואת כורעת בין רגליו, אפשרות אחרת היא בעמידה כאשר היולדת נתלית על צווארו של בן זוגה כשהוא תומך בה ואוחז בגופה מתחת לזרועות שלו בתנוחה זו כדאי שבן הזוג ישען על קיר.

ישיבת עקבים- (ישיבה יפנית) בשלבים מתקדמים של הלידה לפני שהצורך ללחוץ מגיע ישיבת עקבים תנוחה מומלצת מאד . היא משחררת את האגן עוזרת לתינוק לרדת בתעלת הלידה מקטינה את הלחץ על הסקרום שומרת על גב זקוף ומאפשרת לעבור לרכינה קדימה  לעמידת שש כאשר הציר מתחזק.
כאשר עולה הלחץ באגן לקראת השלב השני נשים רבות מרגישות צורך במנוחה ותנוחות שכיבה על הצד ועמידת שש יכולות להיות נוחות. כאשר בעמידת שש התינוק יכול ללחוץ לחץ פיזיולוגי על רצפת האגן ולנוע לעבר היציאה והרחם מקבל אספקת טובה.

תנוחות לשלב השני
בשכיבה- אם אנחנו תחת השפעת משככי כאבים או שאיננו מסוגלות להתרומם נשכב על הצד. אם השלב השני מתארך נחליף צד כל שני צירים.
בזמן צירי הלחץ רצוי לשכב על צד שמאל ולשמור על גב ישר כאשר רגל ימין מוגבהת כלפי הפנים ועם הנשיפה להפעיל לחץ כלפי הנרתיק, לחץ עם הרגל המורמת כנגד בן הזוג או כף היד של בן הזוג עוזר ללחוץ נכון.

בכריעה- אם המיטה מאפשרת תנוחת כריעה להרים אותה עד שמתאפשרת כריעה מלאה הגב צריך להיות ישר ולא עגול בירכיים מורמות וכפות הרגלים נתמכות.
כסא הולנדי- שרפרף דמוי אסלה פתוחה מצדו הקדמי ואז עצמות האגן נתמכות במסגרת הכסא ורצפת האגן מתוחה ורפויה באופן אחיד. בתנוחה זו המיילדת מקבלת את הלידה שהיא יושבת על שרפרף נמוך.

בעמידה- לא כל מיילדת תסכים לקבל לידה בתנוחה זו ולא תמיד תהיה לנו את האנרגיה לעמוד בשלב הזה. בתנוחה זו אנחנו נתלות על בן הזוג וכורעות באופן מלא. זוהי תנוחה יעלה ביותר כוח הכבידה פועל והאגן רפוי האישה תלויה על בן זוגה ונתמכת בו עם כל ציר.

בעמידת שש- תנוחה זו מסייעת לתינוק לרדת בקלות הטיית הגוף קדימה מורידה עומס מהסקרום. יולדות רבות אוהבות תנוחה זו כי היא מאפשרת שליטה רבה על הגוף ומיילדות רבות שמתחילות ליילד בה מתאהבות בה מהר מאד.

בכל תנוחה שבה נבחר בשלב השני חשוב מאד לשמור על גב ישר בעת ההטיה קדימה, לא לכופף את עמוד השדרה ולא לקרב סנטר לבית חזה, כדי לא להפריע לשרירי הבטן להתכווץ כראוי ולאפשר לאגן להיפתח למקסימום האפשרי.
בשכיבה על הגב הרחם שנע מעלה וקדימה בזמן הציר, נאלץ לבזבז אנרגיה כנגד כוח הכבד ומשקל העובר וההתכווצויות נעשות פחות יעילות והשכיבה מקשה ללחוץ לחיצות אפקטיביות.

עם מתעורר צורך להתערב בלידה שכיבה על הגב היא התנוחה הטובה ביותר לצוות הרפואי וגם אז לא נשכח לנשום ולהרפות לשחרר את האגן ולסמוך על הצוות המטפל.