טארוט, אגדות ושפת החלום

& טארוט, אגדות ושפת החלום

החלומות הם במידה רבה ביטוי עולמו הפנימי של האדם. תשוקות, פחדים יצרים תסכולים וטראומות מוצאים את ביטויים הישיר באמצעות הסימבוליקה של שפת החלום

החלומות הם במידה רבה ביטוי עולמו הפנימי של האדם. תשוקות, פחדים יצרים תסכולים וטראומות מוצאים את ביטויים הישיר באמצעות הסימבוליקה של שפת החלום.

מאז ומתמיד חפש האדם פשר לחלומותיו. פרויד ויונג ראו בחלום את השער אל הלא מודע.
הקדמונים כמו הפסיכולוגיה המודרנית האמינו שהחלום נושא מסר שיש לפענחו. יוסף מספר את חלומותיו לאחיו.

אלה אינם מתקשים להבין את משמעות הסמויה בהם. הנסתר הופך לגלוי והדבר מלבה את שנאתם וקנאתם באח הצעיר המתנשא עליהם. אביו גם שהוכיח אותו על פניו " שמר את הדבר בליבו" יעקב חולם על סולם שראשו מגיע לשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. נחרד ונפעם הוא ממהר להקים מזבח במקום לציין את קדושתו של המתחם בו נגלו אליו מלאכי עליון.

החלום הוא טבעם של תכני התת מודע להתחפש כדי לעלות אל פני השטח ולחבור אל מחוזות שאינם נגישים להכרה בחיי הערות. קונפליקטים לא פתורים, פחדים, תשוקות אסורות ועכבות למינהן שהמודע העומד על המשמר אינו מאפשר את מימושם במציאות, מה שעשוי להפר את האיזון והסדר..

בזמן שינה מתרופפת שליטתו של המודע, אז מתאפשרת עליתם של חומרים שונים שהודחקו או נשכחו. כדי לגונן על הנפש ולהערים על המבקר הפנימי שאינו נם אף פעם החומר העולה מהתת מודע " מתחפש" לעולם מושגים הקרוב לזה המוכר לחולם אך לרוב מתארגן באופן וברצף השונים ואף מנוגדים למציאות. אנשים עפים ציפורים מדברות עצים הולכים וכד'.

שפת החלום היא שפה של סמלים שהם סולמות וחבלים לתכנים בתת מודע ולמסרים מן האני הגבוה, הרוח והאינטואיציה.. מסרים שרובנו בוחרים להתעלם מהם בשעות העירות. ההסוואה של תכנים אלה מאפשרת לתודעה להכילם למרות מוזרותם. הסמל הוא צורה גרפית, חפץ, מילה צרוף מילים, בעל חיים, דמות הנושאת משמעות החורגת מן המשמעות הקונקרטית המוכרת. הפקעת הסמל מן הקונקרטיות מרחיבה ומעמיקה את המשמעות של פריט המוצג ומאפשרת לנחשף אלין להכיל בו משמעויות שונות ומגוונות המשקפות את עולמו הפנימי ומעצבות את ולמו התרבותי והפסיכולוגי.

באמצעות הסמל רעיון מופשט הופך לדבר קונקרטי, נגיש ונתפס על ידי החושים ולעולם המושגים של הנחשף אליו ומבטיחה את הטבעתו בתודעה האישית והקולקטיבית. אדם תופש את המציאות באמצעות חושיו. תמונות, צלילים, ריחות מעוררים את המחשבה והרגש ובעקבותיהם בחירות ופעולות. התחושה קודמת למילה אך כדי לשתף בה את הזולת נזקק האדם למילים שהן סמלים לעולם מושגים, תחושות והבנות. המילה היא צרוף של הגאים שנולד מן הצורך לחלוק עם הזולת אינפורמציה, ידע תחושה ורגש. ונג מבחין בין תת מודע קולקטיבי, רובד אל אישי שבו הוטבעו חוויות זיכרונות והתנסויות של ראשית האנושות.

כל מה שטמון והוטבע ברובד זה אינו נגיש לתת מודע האישי שבו מאוחסנים חוויות וזיכרונות של ההיסטוריה האישית של אדם. בתת מודע הקולקטיבי קיים מרכיב מרכזי אותו מכנה יונג ארכיטיפ. זוהי תבנית פנימית המעצבת ברמה התאית את ולם הדימויים של הפרט. האדם קולט רשמים חוויות והתנסויות ואותם יוצק באופן לא מודע לתוך תבנית ארכיטיפים מעולם לא הייתה חלק מן המודעות האישית. הארכיטיפ על פי יונג אינו תמונה ספציפית של משהו קונקרטי אלא
תבנית או תכונות אפשריות שאותן ממלא האדם בחוויות ורשמים מחייו הפרטים.

על פי יונג גרעין האישיות שלנו נמצא בארכיטיפ. כיון שעלינו להתאים את עצמנו לתפקידים שאנו ממלאים אנו מסתירים מודע או שלא במודע את הנטיות האמיתיות שלנו וכך האישיות מקבלת מימד כפול. הפן הציבורי, הפרסונה שפירושו בלטינית אדם ציבורי ו/או מסכה (כזו ששחקני התיאטרון ביון היו עוטים על פניהם) ברובד הפנימי העמוק של ישותנו מהדהד קולו של הארכיטיפ שהתודעה אינה מזהה אך חשה בויברציות מפירות איזון בעקר בשעות בהן נסדקת המסכה שעטינו(משבר, תשוקה בלתי נשלטת נטישה, פחד לא רציונאלי וכד')

בשינה כששליטת המודע רופפת  עולים השחקנים האמתיים של תיאטרון הנפש לרוב עוטי מסכה. העלילה של מחזה החלום עשויה להיות אבסורדית ולא מובנת . חוויה דומה אנו חווים בהתבוננות בקלפי הטארוט. התמונות המופיעות על גבי הקלפים מספרות סיפור הדמויות, הנופים החפצים מוכרים וידועים כביכול אך יש משהו בצרוף בין כל האובייקטים והמנח של האלמנטים שאינו תואם את מה שאנחנו יודעים. אנו חשים שזו שפה שעלינו ללמוד את סימניה כדי לפענח את מה שאלה מספרים לנו.. כך נוצר דיסונאנס שההכרה מתקשה לקבל. אנו מגיסים את כלי האינטלקט אבל תמיד נשאר שם משהו נעלם ובלתי מפוענח.

הריגוש והאי נחת שמעוררים הקלפים תובע פשר ואז כמעט באקראי אנו מתחילים לעשות שימוש בעולם אסוציאטיבי, מעלים דימוים ותחושות שהדברים שאנו רואים מעוררים, עושים שימוש בהקשרים שעל פניו נראים בלתי קשורים. ודווקא אז מתחילה התמונה להתבהר ומשהו מתחיל להיות מובן דווקא תוך שימוש בעולם דימויים כזה שמופיע בחלומות, באגדות ובמטאפורות..
ככל שהאדם מעמיק בהתנסות זו הוא צולל עמוק יותר לתוך העולם הפנימי חוויתי של זיכרון שהודחק,, או נשכח ודולה משם תובנות שמקורן בצרופים חדשים.. התחושה קודמת למילה וליכולת לנסח במילים את מה שמבינים או מרגישים אינטואיטיבית.

השימוש באונה הימנית עושה שימוש בתובנות אינטואיטיביות.. השכל מסדר ומארגן.
דווקא בתוך הכאוס של עולם פנימי טמונים זרעי ם של שינוי וצמיחה ויכולת לנהל דיאלוג עם עצמי מוכחש ולהביאו לידי ביטוי במציאות.. הקלפים מאפשרים יצירת קשר עם העצמי ברמה עמוקה ואמיתית אם נוכל להתחבר לשפת הסמלים המיצגים חלקים ופנים שונות של חלקים בתוכנו שלא הכרנו.לזהות את המניע לבחירות שהאדם עושה ולחשוף סיבות או מקורות של דרכי התנהגות גם כשמשהו בתוכו מתנגד או מגלה אי נחת.

22 הקלפים של הארקנה הבכירה הם ייצוגים סמלים כוחות ואנרגיה המצויים בתת מודע הקולקטיבי, מקרינים ומהדהדים בלא מודע האישי ומשפיעים על חיינו ברמות ואופנים שונים לרוב בלתי מודעים.,הארקנה הזוטרה 56 קלפים המספרים על האופנים ודרכי פעולתן של אנרגיות אלה וכיצד הן באות לידי ביטוי בחיי היום יום ברמה הרגשית, מנטאלית, יצירתית ואיך הרוח באה לידי ביטוי בחומר.

קריאה נכונה בקלפים מעוררת באדם את הצורך  לגלות את הכוחות הטמונים בו  ומכוונת לקראת שינוי והתפתחות יחד עם הנכונות להכיר, להכיל ולהתפייס עם מה שחסם ומנע את השינוי. הסמל הוא כסולם שבשלביו נתן לרדת לעומקי הנפש ולעלות אל האני הגבוה ולהיפתח למסרים של תפישה אינטואיטיבית.

(סמל----סולם)
באמצעות מורה נבון ומדריך חכם האדם יכול ללמוד לראות את האור המצוי בו ולהכיל את הצל, אותם חלקים קשים מאימים. ולהבין שאין אלה אלא שני צדדיו של אותו מטבע.למרות הנאמר גם עבודה עצמית עם הקלפים מבטיחה את היכולת להתקדם בכוון של הבנה אינטואיטיבית תוך מתן דרור לכוחות נפש ויכולות שלא עשינו בהם שימוש. . מתן לגיטימציה לתרומתה של האונה הימנית  להרחבת עולמנו המושגי והרגשי. הכול צפוי והרשות נתונה. הדבר מלמד שיש בידנו לשנות את שצפוי אם נלמד לקרוא את האותות והסימנים לזהות הזדמנויות, לתת אמון בכוחותיו של האני , להכיר בחשיבותם של סבלנות ועיתוי נכון, היכולת לוותר מתוך מודעות ושליטה עצמית ועוד כהנה וכהנה. סמנים ותמרורים שמפת הקלפים פורשת לפנינו.

ההשפעה שיש לקלפים עלינו היא ביכולתה של הרוח ליצור אימג'ו. בשפתו של יונג זהו יצור כלאים של רשמים מן החוץ ו ומיסודות פנימיים שצוברת ההכרה ונאגרים בתודעה. התמונה המופיעה בחלום היא אימג'ו של החולם ומביעה את תחושותיו . כך גם במפגש עם הטארוט. הקלפים משקפים את האימג'ו שלנו (דימוי פנימי) לגבי ענין שאנו עסוקים בו או מטריד אותנו.(ראה ספרי -מודעות הדמיה ויצירתיות בעזרת קלפי הטארוט, הוצ' אסטרולוג).

התבוננות בקלפים ועבודה עמם יש בה משהו מאיכות החלום רק שזו נעשית בעירות תוך זמינות לתחושות אינטואיטיביות ועולם אסוציאטיבי.. כוחם נובע מן השילוב בין האישי לאונברסאלי, אותו אלמנט המעניק לסמלים את כוחם להשפיע.
(ראה ספרי קלפי הטארוט ועולם האגדות - הוצ' אור עם)

ליצירת קשר ופרטים מלאים על אילנה הראל