הכנה לכיתה א'

& הכנה לכיתה א'

המלצות וטיפים להכנת ילדכם למעבר מהגן לבית הספר.

המעבר מהגן לבית הספר כרוך בחששות שהן אך טבעיות. מאוד קשה לעבור למסגרת חדשה בכלל ומסגרת הגן בפרט היא מסגרת מכילה, משפחתית, הילדים בשכבת גיל אחת או שתיים, בגן גננת וסייעת אשר עונות לצרכי הילדים בכל שעות פעילות הגן ונותנות להם מענה מיידי. הצוות קרוב בדרך כלל פיזית וריגשית לילדים ומתווך בין הילדים והסביבה בהתאם לצרכי הילד. בגן הלמידה היא חווייתית- תחושתית ובדרך כלל יוצאת מתוך העניין והסקרנות של הילד. בגן פינות שונות המספקות גירויים רבים, והילד הוא שמחליט מה יעשה ברוב שעות היום. 

בית הספר לעומת הגן הוא מבנה גדול שבו כיתות רבות ושכבות גיל מגוונות. בבית הספר, הילד נדרש לעצמאות וליכולת לפתור בעיות, ליכולת להתארגן בעצמו ולהשתלב בחברת הילדים והמבוגרים בסביבת הלימוד.

בית הספר מטרתו להקנות לילד רכישת קריאה, כתיבה וחשבון וזאת בפרקי זמן שיעורים קבועים מראש. על הילדים לרסן את רצונם להתנועע, והם זקוקים לגייס משמעת עצמית ויכולת לדחות סיפוקים מיידיים. המסגרת הבית ספרית היא מסגרת תחרותית וההישגית המעריכה את יכולות הילד על פי קריטריונים אובייקטיביים ועל הילד לעמוד בביקורת זו.

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו, האם הילד שלנו מסוגל, מוכן ובשל לעמוד בדרישות, בציפיות ובמצבים החדשים הניצבים לפניו. על מנת שנוכל לענות על שאלה זו עלינו לבדוק ארבעה תחומים שונים בהתפתחות ילדנו,  שחשוב מאוד שיתקיים איזון ביניהם וזאת על מנת למנוע קשיים שישפיעו על התפקוד הכללי ואלו התחומים:

התחום הקוגניטיבי
כולל תהליכי למידה ויכולת פתרון בעיות, חשיבה קונקרטית ממוקדת ולא אסוציאטיבית, תפיסה וזכירה, מוטיבציה פנימית ללמידה לשאול את השאלות הרלוונטיות, להתענין בעולם הסובב אותו.

שפה - כושר התבטאות שכולל אוצר מילים סביר, יכולת בנית משפטים נכונים, שימוש נכון בפעלים ובמילות יחס וכו'.

הגייה - חשוב ששפת הילד תהיה מובנת לכל אחד ללא שיבושי היגוי, דבר שעשוי לגרום לילד לפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי והחברתי.

ידע כללי - ידע סביר על העולם שמסביבו.

ריכוז וקשב - לילד צריכה להיות יכולת למקד את הקשב במשהו מסוים ולא להיות מוסח על ידי רעשים אחרים, עליו להיות מסוגל להתרכז במשך 45 דקות, במקום אחד אשר נקבע בדרך כלל על ידי המורה, מבלי להתנועע ולהפריע לסביבתו.

תפיסה חזותית - היכולת להבחין בין צורות שונות גם אם יש דמיון ביניהם (ריבוע, מלבן). התפיסה החזותית היא למעשה היכולת לתפוס את המציאות כפי שהיא באמת.

תפיסת צורה - היא הבסיס לקריאה שכן רבות האותיות שנבדלות אך ורק בפרטים קטנים כמו למשל י, ו, ן.

זיכרון חזותי - היכולת לזכור מה שהעיניים ראו.

הבחנה שמיעתית - היכולת להבחין בדומה ובשונה בצלילים השונים והדומים כמו למשל חלום- חלון.

זיכרון שמיעתי - היכולת לזכות מה שהאוזניים קלטו.

התחום הפיזימוטורי
מוטוריקה גסה - הילד אמור להרגיש טוב נוח בתוך גופו, עליו לדעת לרוץ ולדלג, לקפוץ על רגל אחת ושתיים, לדעת להתנועע ללא מעידות, נפילות והתנגשויות, למסור כדור וכו'.

מוטוריקה עדינה - בשלב זה צריך להיות ברורה הצידיות הנבחרת ימינית או שמאלית. על הילד להיות מסוגל להחזיק כלי כתיבה בצורה בוגרת, להיות מסוגל לשרטט קוים מדויקים, לדעת צורות בסיסיות כמו עיגול, קו, ריבוע, עליו לדעת להשתמש נכון במספריים.

תנועתיות יתר - על הילד להיות מסוגל לרסן את הרצון והצורך שלו להתנועע לפרקי זמן ארוכים.

עצמאות - לאכול בעצמו, להתלבש ולהתפשט, לכפתר כפתורים, לסגור רוכסנים, להתרחץ, גם אם לא מבצע את הפעולות הללו בצורה מושלמת חשוב שירגיש בוגרות ואחריות לגופו.

התחום הרגשי
ילד בכתה א' אמור להיות מסוגל לקבל חוקים, לעמוד בתור, להתחלק ולשאת תסכולים, עליו להיות מסוגל לדחות סיפוקים ולפתור קשיים בינאישיים ללא פנייה לעזרת המורה, להיות מסוגל לפתור בעיות ע"י תווך המורה או מבוגר אחר.

התחום החברתי
חשוב שתהיינה לילד מיומנויות חברתיות שתאפשרנה לו להתיידד ולהתחבר לילדים אחרים. עליו להיות מסוגל להבין ולקבל חוקים חברתיים, לרסן את תוקפנותו, קנאתו ורכושנותו לטובת שיתוף פעולה. צריכה להיות לו נכונות לוותר, להתחלק ולפתור בעיות באופן חברי והוגן. חשוב שיהיה לו חבר אחד לפחות.

על מנת לעזור לילדנו לעלות לכיתה א' כדאי לברר מספר דברים:

1. האם ילדך עוצר את רצף הנשימה בזמן ביצוע מטלות מוטוריות פשוטות?
2. האם ילדך מפעיל את מערכת ההצלבה של הגפים העליונות/תחתונות בצורה תקינה ומתואמת?
3. האם יש לילדך קושי במשחקי כדור?
4. קושי להימצא בחברה צפופה (בגן, אירועים משפחתיים, אוטובוס, קניון וכו').
5. חשש להתקרב ולתקשר עם אנשים חדשים.
6. קושי בהתארגנות עצמאית במסגרת זמן נתון.
7. קושי בשריכת שרוכי נעליים, כפתור כפתורים, גזירה, חתוך ושאר פעולות מוטוריות עדינות.
8. חוסר יכולת בשליטה רצונית בשרירי גלגל העין בתנועות לכל הכיוונים, ימינה, שמאלה, מעלה, מטה ובמעגלים.
9. חוסר רצון לצייר ולכתוב.
10. קושי בהחזקת כלי כתיבה, מכחולים וצבעים או לחילופין אחיזה לא נכונה בכלי הכתיבה.
11. האם ילדך בעל רגישות יתר באחד החושים - שמיעה, טעם, ריח, מגע (סוגי בדים, רעשים מסוימים, ניגוב נשיקות וכו').
12. מוסט לעיתים קרובות על ידי גירויים חיצוניים.
13. אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים משימות.
14. מראה אי שקט ובתנועה מתמדת.
15. מדבר ללא הפסקה.
16. אימפולסיבי.
17. מתקשה לחכות לתורו, מתפרץ, לאמצע המשפט.
18. נוגע בחפצים לעיתים קרובות.
19. פולט תשובות לפני תום השאלה.
20. רץ או מטפס באופן מוגזם ולפעמים מסכן עצמו או אחרים.
21. קושי בפירוש מצבים.

במידה ואחד או יותר מתופעות אלו קיימות אצל ילדך עליך לדעת שזה יכול להיות סימן מקדים להיווצרות קשיי למידה או הפרעת קשב וריכוז.

המלצות וטיפים להורים
1. לשחק עם הילד כמה שיותר בסוגי משחק שונים המפעילים את גופם.

2. לבצע עיסוי בין 20-30 דקות לפני השינה (במידה והילד לא מתנגד לכך).

3.ללחוץ כמה שפחות על לימוד מוקדם של תהליכי כתיבה ו/או קריאה אלא אם הצורך ללמוד בא מצידו של הילד.

4. ללמד את הילד לשנות סגנון חשיבה וליצור אופטימיות וחשיבה חיובית לדוגמא:
לא הצלחתי - אנסה שוב ושוב עד שאצליח. 
לא הצלחתי - אולי זה לא מתאים לגילי.
לא הצלחתי - אבל אני טוב בדברים אחרים.

5. ללמד שליטה - לתת לילד להתנסות שוב ושוב במשימה שלא הצליחה תוך עידוד רב, לא לבצע את המשימה במקומו על מנת ל"הצילו" מהרגשת הכשלון (כמובן שהמשימה אמורה להתאים ליכולתו ולגילו), מה שימנע את הפגיעה בדימוי העצמי שלו בעתיד.

6. לא להציב ציפיות גבוהות ולא ריאליות ובשום פנים ואופן אין להשוות את הילד לילדים אחרים במשפחה, בגן, בביה"ס. הצבת רף ציפיות גבוה מידי מהילד היא מתכון בטוח לצבירת כשלונות שיובילו ליאוש תסכול וויתור.

7. לאפשר התנסות בהצלחות וגם בכישלונות. כאשר ילד לומד להתמודד עם כשלון על ידי הרגשת עצב, כעס או חרדה הוא לומד כישורי התמודדות לעתיד. תפקיד ההוראה לשמש לו "עוגן" ולא להתמודד במקומו או לגונן ולשלול רגשותיו.

8. ליצור לילד מקום שבו הוא מוצלח במיוחד על מנת שיחווה טעמה של הצלחה.

9. ללמד את הילד לזהות את כוחותיו על מנת שיוכל להשען עליהם כשצריך.

10. פיתוח הויסות הרגשי - ללמדו לשלוט ולהתגבר על פחדיו וכעסיו ולשלוט ברגשותיו ותחושותיו הגופניות כך יבין שיכולת ההתמודדות שלו אינה תלויה בהצלחה או בכשלון אלא שהוא מסוגל לנסות אתגרים שונים למרות שההצלחה בהם לא מובטחת.

11. להיות דוגמא אישית בראית "החצי המלא של הכוס".

12. עזרה ותווך בפיתוח קשרים חברתיים. לעודד לפתח חברויות, להזמין חברים הביתה להתארח, לעזור לילד ליזום פגישות מחוץ לשעות הפעילות בגן או בביה"ס.

13. ללמד ילדים לפתור בעיות, במקום לפתור אותן במקומם. כדאי לשאול אותו "מה אתה יכול לעשות במקרה הזה?" אם הוא מציג רעיון טוב, יש לעודד אותו, אולם גם אם הרעיון לא מצליח והילד חוזר בוכה מפעילות בגן או בבית הספר כדאי לחשוב איתו על פתרונות אפשריים.