כיצד מחשבות יוצרות מציאות

& כיצד מחשבות יוצרות מציאות

אדם חושב על בנין ומצליח להקים אותו, ומדוע שלא יחשוב על שינוי המציאות בכל התחומים ויעשה זאת באותה פשטות?

בעולמנו, כפי שהוא מוכר לנו, קיימת הדואליות, כמו חום קור, אור חושך, הפכים של מצבים ומחשבות, אנו מתמודדים לראשונה עם חווית הרגש, תשוקות ואינסטינקטים, עם קיומו של הגוף הפיזי וכל מה שכרוך בכך. זהו מישור הדמיון, האשליה, הפחד, המתח, והאתגר של פתרון בעיות, במישור זה קיים חוק הסיבה והמסובב, גורם ותוצאה. ומישור זה הינו מישור האשליה משום שבמישור זה רוב מה שאנו רואים הוא מה שאנו יוצרים, כחומר ביד היוצר.

הפחד הוא הרגש היחיד אשר מחזיק אותנו פה וגורם לנו לחשוב שאנו בתוך המישור השלישי,למעשה אנו חיים בכמה מישורים, אולם אנו "מתוכנתים" לחשוב שהמישור הזה הינו המציאות היחידה, והפחד מחזיק אותנו בתפיסת מציאות זו באמצעות הספק וחוסר האמונה. וכאשר נפסיק לחשוב ולנתח ולהסס נוכל לתת ליצירת הבורא להפתיע אותנו, ואז הדברים מתחילים להתממש כאילו מעצמם, למדנו להשתמש בגוף הפיזי ובמוחנו, למדנו ללכת, להגיע להחלטות ולפעול  על פיהן, למדנו איך ליצור תקשורת ולפעול על פי המחשבות, הרעיונות והחלומות שלנו.

אדם חושב על בנין ומצליח להקים אותו, ומדוע שלא יחשוב על שינוי המציאות בכל התחומים ויעשה זאת באותה פשטות בה הוא בונה בית? תחילה הייתה מחשבה, מחשבה בה אנו מקיימים את כל הפרטים אותם אנו בוחרים ליצור, לחוות, כל פריט בחיים הינו מקור למחשבה, ומחשבה שיוצרת מחשבה נוספת. המחשבות יוצרות חומר, את המציאות את המראה שלנו, והמחשבה שהיא לגמרי לא גשמית יוצרת דבר גשמי.

אנו יוצרים את החומר כדי לפעול במציאות תלת ממדית וכדי לפתח את היכולות שלנו ולעזור לאחרים, כשהנשמה מחוץ לגוף אין לה הגבלה של יכולת וידע, אולם מרגע הלידה, יש את התחושה שאי אפשר, הכל חוסם ומגביל, אי אפשר לעבור מחסום כמו קיר בעוד שלנשמה אין מגבלות של זמן וחומר. כך שיש סוגי חוויות שאפשר לחוות רק בגוף, החומר הפיזי נענה לחלוטין לצרכים, למחשבות ומתעצב על פי קו זה.

המציאות שלנו היא הולוגרמה של המחשבות, המציאות הפנימית שלנו, גם הגוף הפיזי הוא התגשמות של מה שאנו חושבים שאנו. המחשבה יוצרת את החיוניות הדרושה על מנת ליצור חומר פיזי, את העולם הפיזי כפי שאנו מכירים אותו. חומר הוא אמצעי לתפעול ולהתמרה של אנרגיה נפשית לתוך היבטים שאפשר להשתמש בהם כאבני בניין, הלכידות של החומר מספיקה רק כדי להעניק את המראה היחסי ולקבע את החומר בהתאם למה שהחושים שלנו והמחשבות שלנו יצרו.

המציאות המוחלטת של החומר היא זרם בלתי פוסק של גלים, ויברציות, חלקיקים כולל הגוף שלנו, כל מה שנראה לנו אחיד הוא למעשה יצירות רצופות של אנרגיה נפשית לתוך תבנית השומרת פחות או יותר על מבנה המחשבה.

ביקום החומרי החלקיקים נעלמים ונוצרים מחדש בתדירות של 10 בחזקת 22 פעם בשנייה. החומר הפיזי מאפשר לתודעה יעילות בתוך מציאות תלת ממדית, החומר כשלעצמו אינו רציף ואינו מסוגל לצמוח או להזדקן, החומר הוא בעצם תכונה נפשית, כי גופים פיזיים אינם יכולים להתקיים אלא ברצף, בפרספקטיבה ומרחב מוגדרים וכל יחיד יוצר את רצף המרחב שלו.

כל יחיד יוצר גוף או עצם שונה בתכלית אשר ביכולתו לתפוס בעזרת חושיו הפיזיים. אין גוף פיזי או עצם כלשהו שיכולים להתרחש ללא סוגסטיה, מחשבה. אין פעולה או עצם חומרי אשר יכול להיתפס בלי ההסכמה והרצון הפנימי, מאחורי כל פעולה וכל מבנה קיימת מחשבה. האופן בו אנו חושבים קובע את יצירת המציאות שלנו, כך שאנו גורמים למציאות לקרות ומאפשרים לדברים לקרות. כל אדם יכול ליצור שינוי, לכל אחד יש כוח יצירה עצום.

כל אדם קיים למעשה בארבע "יקומים" שונים, העולם האובייקטיבי, העולם הרגשי, העולם המנטאלי והחיבור עם הרוח עם נשמה. ואנו מתפעלים את העולם האובייקטיבי שלנו, מחשבות ודימויים הופכים לעובדה פיזית והם מונעים באופן כימי, מחשבה היא אנרגיה והיא מתחילה ליצור את עצמה באופן פיזי ברגע התהוותה.

אנזימים מנטאליים קשורים לבלוטת האצטרובל כפי שהם מוכרים לנו ככימיקלים של הגוף, הם פיזיים ומשמשים גם כאמצעי דחף של אותה מחשבה והם מכילים את כל הנתונים המוצפנים הדרושים לתרגום של כל מחשבה או דימוי לממשות פיזית והם שגורמים לגוף ליצור מחדש את הדימוי הפנימי. אלה הם הניצוצות שיוזמים את ההתמרה, הכימיקלים שמשתחררים דרך העור והנקבוביות בצורה של דמות פיזית לא ממש נראית אבל בהחלט מוגדרת. וניתן לחוש אותה דרך ההילה או השדה האלקטרומגנטי שסביבנו.

האינטנסיביות של המחשבה או הדימוי קובעת במידה רבה את המיידיות של ההתגשמות הפיזית, וכאשר משלבים רגש מתקיים תהליך של זירוז ההתגשמות. אין סביבנו גוף או עצם אחד שלא יצרנו, ואין בדמותנו דבר שלא עשינו, המחשבה או הדימוי הראשוני קיימים בתוך המעטה או הגוף המנטאלי, המחשבות והדימויים נמצאים בתוך המעטה שלנו ואז הוא ניצת לתוך התגשמות פיזית באמצעות אנזימים מנטאליים.

לא כל המחשבות מתגשמות באופן מלא בדרך כלל משום שהאינטנסיביות שלהם חלשה מדי, והאינטנסיביות מושפעת מחדות המחשבה ומהרגש הנלווה לה. הסביבה שלנו היא חלק מתוך עצמנו והשליטה שלנו יעילה כי אנו יוצרים אותה.

גופים מורכבים מאותו דמוי חומר שמוקרן החוצה מתוך הפיזי שלנו דרך ההילה, בהבדל אחד, שהמסה של המתח הגבוה שבה שונה, והמסה נקבעת ומצטברת עם כל רגש, חוויה ואמונה, שזה למעשה רצף של אותיות ואנרגיה וכשהיא נבנתה במידה מספקת אנו מכירים אותה כגוף במסה של מתחים נמוכים, היא לא גלויה ולא נתפסת על ידינו, לכל עצם וסיב בגוף ישנה תכלית פנימית המשמשת לקשר את המציאות הפנימית וזה מאפשר לעצמיות הפנימית ליצור את המציאות הפיזית. זאת אומרת שמבחינה מסוימת הגוף והעצמיות הפיזיים מתפרצים לכל עבר מתוך הגרעין הפנימית של העצמיות שלנו. ישנן פעימות עצביות שנעות החוצה מהגוף באופן בלתי נראה לאורך מסלולים עצביים שדומות לאלה שעוברות בתוך הגוף.

מה שעובר דרך המסלולים זה מחשבות, תשוקות ורגשות שבאות מתוך עצמנו ומשנים את אופיים של אירועים שנראים אובייקטיביים. אם המחשבה שלנו יכולה ליצור אושר, בריאות והצלחה, באותה מידה היא יוצרת אומללות ומחלה. חייב להיות משהו עמוק בתוכנו שגורם לנו לחשוב באופן שלילי ולפעול באופן שלילי הגורם להערכה או לחוסר הערכה, כך שבעצם כל טוב שהאדם חושב על עצמו הוא עשוי לקלקל לעצמו.

אי הערכת העצמי מסכים עם כל המחשבות הביקורתיות שיש לאדם על עצמו, אדם כזה תמיד יסכים עם מחשבות כאלו וכשקורה דבר לא חיובי אז אי הערכת העצמי אומרת לו, "עכשיו אתה מציאותי" או כשקורה דבר רע "אתה רואה אמרתי לך". אנשים מכסים על אי הערכה עצמית ביהירות כדי להסתיר את ה"אמת" שהם עצמם לא טובים, לא מוצלחים.

בעצם נולדנו לשמוח וליהנות אולם אי הערכה עצמית לא יסכים לשום דבר חיובי, אי הערכה עצמית יסכים לכל דבר שלילי, מלמדים את הילדים שצריכים לעבוד קשה כדי להרוויח את הטוב, אם לאדם יש הצטברות של טרגדיות בחיים התוצאה היא אכפתיות, חשיבה זו מעודדת מצבים במחשבה, ברגשות ובגוף שמאפשרות למחלות ווירוסים להתמקם. מחשבות כאלה מדכאות את המערכת החיסונית ומאפשרת למחלות לב וכלי דם לפרוץ וכן לריבוי ובלבול תאים. דברים שהאדם פוחד מהם בוא יבואו.

אנשים שחושבים שהם עלולים למות בעוד כמה שנים חיים חיים פסיביים, כאילו אין בשביל מה להתאמץ. לא ייקחו פרויקטים ארוכי טווח, מערכות יחסים או קריירות חדשות, החיים הופכים פחות ופחות מספקים ופחות מהנים.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על בלה אשור