הקשר בין מתח וזיכרון

& הקשר בין מתח וזיכרון

אם אתם קמים בבוקר עייפים ולא מצליחים וכל דבר קטן מקפיץ אתכם, כנראה שאתם בלחץ.

כיצד טיפול בפסיכותרפיה גופנית יכול לעזור לנו להפחית מתח ולשפר את התפקוד שלנו במהלך היום וכמובן לשפר את ההרגשה והתחושה הכללית.
קמים בבוקר עייפים, מתרוצצים כל היום ועדיין לא מספיקים? בסוף היום מרגישים פשוט הרוגים?
הכל מקפיץ אתכם, מרגיז אתכם, הילדים משגעים, הפקקים מטריפים
אם התשובה חיובית -  אתם בלחץ !

כל מי שסבל אי פעם מסטרס, מתח כרוני יודע כי הוא מכביד על הרגשות ועל היכולת לחשוב בצורה ברורה. מחקר חדש מגלה כעת מנגנון נוירולוגי שמקשר באופן ישיר בין סטרס מתמיד לפגיעה בזיכרון. מחקר זה מספק גם תובנות חשובות לגבי תגובות לסטרס כגירוי התחלתי למחלות רבות.

המתח משפיע באופן משמעותי על המוח, ובמיוחד על הזיכרון. אדם הנפגע ממתח חמוּר מאבד ריכוז בעבודה ובבית, מאבד מיעילותו ומפתח פגיעות לתאונות. אין ספק שהתגובות הגופניות למתח יכולות לעכב לימודים, קידום בעבודה ולפגוע ביחסים האישיים.

כיום ידוע כי מתח מתמשך משפיע על המוח וגורם למגוון של מחלות. חשוב להבין מה קורה לנו במצב הזה, איך הוא משפיע על הזיכרון, והאם טיפול בפסיכותרפיה גופנית יכול לסייע לנו לחזור לאיזון? תגובת הגוף למתח התפתחה כבר בתקופה הקדומה כאשר האיומים היו פיזיים והצריכו תגובה פיזית ופורקן גופני, כמו לברוח או להילחם. הרבה מהתגובות של הגוף הינן טבעיות. כמו תנועה בלתי רצונית של הרגל, או לקשקש על נייר, או להתרוצץ בחוסר מנוחה ועוד. כל אלו נועדו לפרוק עודף מתח ממערכת העצבים. גופנו מתקשה להתמודד עם מצבי מתח מתמשך כשאין אפשרות של פריקה ושחרור.

במהלך תהליך טיפולי המשלב גוף ונפש, מסייע המטפל למצב של אפשרות שחרור מתח עודף, על ידי הרגעת מערכת העצבים הסימפטטית (זו שנכנסת לפעולה במצבי סטרס) ומאפשר למערכת העצבים הפרסימפטטית לפעול. הטפול מביא לשחרור של אנרגיה עודפת אשר נתקעה במערכת העצבים בזמן ארוע מלחיץ באמצעות שהייה ותשומת לב למקום המכווץ והזמנה של תנועה לגוף. דופק לב ולחץ הדם ירדו, זרימת הדם תואט, טמפרטורת הגוף תרד, הנשימה תתרחב והגוף נפש יכנס למצב של רגיעה.

מה מתרחש אצלנו בגוף במצב של מתח?
המתח מעורר את בלוטת יותרת הכליה, שמפרישה מספר הורמוני אדרנל, שמעלים את הדופק ומיצרים את כלי הדם, כדי שיהיה יותר דם בשרירים ובמוח. יוצרים נוקשות שרירים רגעית, ואז הגוף קופא במקום, ומאפשר לרציונל לבחון שוב את המצב כל אלו גורמים להפרשה עודפת של סוכר שמאפשר לגוף אנרגיה להתמודדות עם הצרכים הפיזיים המיידים שלו. בנוסף המתח מאט פעילויות מטבוליות לא חיוניות, עיכול למשל ומציף את מוחנו בנוירוטרנסמיטר נורואפינפרין, שמאפשר למוח לעבוד ביעילות רבה יותר. לכן זיכרונות נשמרים ביעילות במצבים אלה, חוץ מאשר במצב של פאניקה, שבו ייעלמו הזיכרונות כאשר מצבי המתח אינם תדירים, תהליך זה נפסק וכל המערכות חוזרות למצבן הרגיל.

מה קורה במצבי מתח בלתי פוסקים?
הורמון בשם קורטיזול­ מופרש עם האדרנלין ונשאר במערכת יותר זמן מהאדרנלין, ובמצבים חוזרים ונשנים של מתח הוא פוגע ביכולת לקבע זיכרונות. הקורטיזול מעכב את ניצול הסוכרים בדם במרכז הזיכרון (בהיפוקמפוס) ולכן אין אנרגיה מספיקה כדי לקבע את הזיכרונות. מסיבה זו אנשים השרויים במתח מתמשך סובלים מנסיגה בזיכרון לטווח קצר פוגע ביכולת לגשת ולשלוף זיכרונות- הקורטיזול מפריע לפעילותם של המעבירים של המוח (הנוירוטרנסמיטורים) ולפיכך קשה לגשת לזיכרונות שקובעו ולשלוף אותם פוגע והורג תאי מוח- קורטיזול בכמות רבה פוגע בחילוף החומרים הטבעי, ובתאי המוח נוצר עודף סידן הגורם ליצירת רדיקלים חופשיים שהורגים את התא מבפנים.

מתח הוא כלי נפלא כדי להתגבר על בעיות לטווח קצר, והוא נקרא מתח בריא. התקלות מתרחשות כשהמתח הופך להיות השגרה ואילו והשגרה של מערכת עצבים מאוזנת הופכת לנדירה.

תירגול יומיומי של כלים מעשיים משיטת "המגע הפנימי" הקשבה לתחושות הגוף ושחרור איטי ומבוקר של עודפי המתח ממערכת העצבים יאפשרו נשימה חופשית יותר ותחושה של הקלה בגוף בנפש ובזיכרון.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על אורלי שטיינבך