מחלות לב וכלי דם – חלק ב

& מחלות לב וכלי דם – חלק ב

גורמי הסיכון לחלות במחלות כלי דם ולב רבים אך ניתן למנוע אותם. ריטה שטרן על גורמי סיכון שאולי פחות ידועים אך משמעותיים לא פחות

בכתבה הקודמת סקרתי את גורמי הסיכון המוכרים לחלות במחלות לב וכלי דם – תורשה, כולסטרול ושומני דם, יתר לחץ דם וסוכרת. אני מקווה שכבר התחלתם ליישם את ההנחיות להימנעות מגורמי סיכון רציניים אלו. השבוע אמשיך בסקירה לגורמי סיכון שאולי פחות ידועים אך משמעותיים לא פחות.

עודף משקל מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלות לב, בעיקר בגלל שמשקל יתר מעלה את הסבירות ללחץ דם, לסוכרת, לעודף כולסטרול ולעודף "שומני דם" (עליהם כתבתי בחלק א). מעבר להחמרת גורמי הסיכון, ליבו של אדם שמן מתאמץ יותר על מנת לספק את צרכיו של גוף גדול יותר. המדד הנפוץ להערכת השמנה נקרא BMI. מחשבים אותו ע"י חלוקת משקל הגוף (בק"ג) בגובה האדם (במטר) בריבוע. ה- BMI המומלץ לבריאות נע בין 19-25. כל ערך שמעל 25 מעיד על עודף משקל ועלייה בסיכון למחלות רבות, ובהן מחלות לב.  BMI  גבוה מ- 30 מעיד על השמנה חמורה שיש לטפל בה בעדיפות עליונה. מדד נוסף להשמנה שמהווה גורם סיכון היא השמנת "תפוח" (השמנה ביטנית, השמנה המתבטאת בעודפי שומן בבטן) והיא גורם סיכון רב יותר למחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם וסוכרת. הדרך הידועה והבטוחה להוריד משקל משלבת פעילות גופנית נכונה יחד עם שיפור התזונה תוך מתן דגש גם להיבטים הרגשיים/התנהגותיים/נפשיים הקשורים לאכילה עודפת.

חוסר פעילות גופנית הסיכון של אדם שאינו פעיל גופנית ללקות בהתקף לב קטלני גבוה כפליים מאדם שמנהל אורח חיים פעיל. הלב, כמו כל שריר בגוף, אינו יכול להיות חזק ובריא ללא מאמץ ואימון. בנוסף, הפעילות גופנית תורמת להפחתת משקל, איזון לחץ דם, הורדת טריגליצרידים וכולסטרול רע, העלאת הכולסטרול הטוב, איזון רמות הסוכר ושחרור מתחים וכעסים. מומלצת פעילות אירובית הנמשכת 25-50 דקות 6-7 ימים בשבוע. גם פעילות קצרה יותר או בתדירות נמוכה יותר תתרום באופן משמעותי.

על המתח והסכנות הטמונות בו כתבתי באחת הכתבות הקודמות. מתח (stress) מוגבר מהווה גורם סיכון ידוע ומוכר זה שנים רבות למחלות לב. ידוע שבזמן מתח קצב הלב ולחץ הדם עולים, דרישת החמצן בגוף משתנה, העורקים מתכווצים, הדם נוטה להיקרש מהר יותר וגם רמות הכולסטרול עולות. כיום ידוע שלאנשים שונים יש דרכי התמודדות ותגובה שונים והם הקובעים את מידת הנזק שעלול להיגרם ללב – יותר מאשר רמת הלחץ עצמה. אדם השרוי במתח רב אך בעל תמיכה חברתית רחבה, קרובה ואינטימית, של חברים א/ו משפחה, ייפגע פחות מאדם בודד או מוקף באנשים עמם אין לו קשר אינטימי משמעותי ופתוח. כל אדם מתעצבן לעיתים, עובר תקופות רוויות עומס ושרוי במתח מסוים, אולם זה היודע גם לעצור, להרפות ולהירגע יעבור תקופות אלה עם פחות נזק לבריאות וללב. טכניקות הרפיה יכולות לסייע לרבים להפחית את הנזק שעלול להיגרם לעורקים וללב.

מצב רגשי ומאפייני אישיות משפיעים בצורה ניכרת על בריאות הלב. כעס, עוינות ותוקפנות מסכנים את הלב. מצבי דיכאון, חרדה, בדידות, הסתגרות וירידה ב"כח החיים" (vital firce) מעלים את הסיכון לסבול ממחלות לב. מומלץ לקבל טיפול פסיכולוגי או טיפול תומך נפשית, טיפול במודעות או הצטרפות לאחת מתוכניות בריאות הלב הקבוצתיות השמות דגש לתמיכה קבוצתית, לימוד תקשורת מקרבת ורכישת כלים יעילים יותר להתמודד עם התחושות והרגשות הלא בריאים.

עם הגיל עולה שכיחותן של מחלות כרוניות רבות, ובהן מחלות הלב. יש גורמים רבים לעובדה שעם הגיל עולה הסיכון ללב. רוב גורמי הסיכון למחלות הלב הינם בעלי השפעה מצטברת על סתימת העורקים כמו למשל  אדם שככל שמעשן תקופה ארוכה יותר, סובל מלחץ דם גבוה שנים רבות יותר או לא מקפיד על פעילות גופנית מתאימה – הנזק מחמיר והסיכוי להתקף לב עולה.

גורמי הסיכון לחלות במחלות כלי דם ולב רבים אולם כפי שציינתי, אפשר למנעם ע"י אימוץ של אורח חיים בריא ושינוי בדפוסי התנהגות וחשיבה.

*התכנים המופיעים בכתבה זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם מהווים המלצה ספציפית טיפולית או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

*התכנים המופיעים בכתבה זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם מהווים המלצה ספציפית טיפולית או תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.