אני רוצה, אבל לא יוצא

& אני רוצה, אבל לא יוצא

מכירים את המצב בו אתם רוצים לעשות משהו, אבל לא עושים? כמה פעמים רציתם לעשות משהו, אבל לא עשיתם אותו? כמה פעמים אמרתם לעצמכם: "אילו רק הייתי", או "אילו רק היה לי", "אילו רק...", ""אני רק מחכה ל...", ולא עשיתם כלום בנדון?

מכירים את המצב בו אתם רוצים לעשות משהו, אבל לא עושים? כמה פעמים רציתם לעשות משהו, אבל לא עשיתם אותו? כמה פעמים אמרתם לעצמכם: "אילו רק הייתי", או "אילו רק היה לי", "אילו רק...", ""אני רק מחכה ל...", ולא עשיתם כלום בנדון? כמה פעמים רציתם להתחיל בדיאטה? לעשות ספורט? הליכה? למצוא עבודה? להיות בזוגיות? ללמוד? לפתוח עסק עצמאי? להגשים חלום? וכו'?

תשוחחו עם מעשן ממוצע על הפסקת עישון, מה הוא יגיד לכם? "אני נהנה מזה", או: "זו ההנאה הכי גדולה בחיים שלי". יש עוד תירוצים רבים למעשנים. אין צורך למנותם. למעשה, לכל מי שדוחה עשייה, בכל תחום, יש תירוצים רציונליים, כדי להצדיק את אי העשייה.

קיימות סיבות רבות לכך. אך, במקום לעשות רשימה של הסיבות, אתן לכם את הסיבה העיקרית: אזור הנוחות.
כן!!! בדיוק כמו תינוק הנמצא ברחם אמו, טוב לו שם ונוח לו. הוא אינו צריך להתאמץ, כי הוא מקבל הכל מאמו.

כמה שאזור הנוחות נוח! וככל שאזור הנוחות נמשך יותר זמן, כך אנו שוקעים יותר לתוכו. לעתים אנו שוקעים כל כך עמוק, עד שזה כבר מאוחר מדי. אנחנו מגיעים לשלב בחיים בו אנחנו מגיעים למסקנה ש"זה קשה מדי", או "אין לנו כוח רצון", או "זה לא בשבילי", או ,"ככה זה בחיים", או "זה עניין של אופי" וכו' וכו'. וכך מרימים ידיים ומוותרים לגמרי.

בניגוד למבוגרים, סיפור אזור הנוחות של התינוק מקבל תפנית מעניינת: בסוף הוא יוצא מאזור הנוחות שלו. הוא מחליט שנמאס לו להיות בתוך העולם הנוח שלו, ואז הוא מחליט שהגיע הזמן לעשות שינוי.

וכשהוא עושה את השינוי, הוא מגלה עולם חדש ומרתק. זהו עולם מלא ברצונות. אלה רצונות טובים ובריאים. הוא רוצה להשיג תוצאות. והוא לא ינוח, ולא ישקוט, עד שישיג אותן. זאת אומרת: כשיש לו מטרה, הוא יעשה הכל על מנת להשיגה. ויש לו הרבה מטרות. הוא מתלהב מהרעיון של החדשנות. הוא מחליט לעשות הכל, להתאמץ מאוד, על מנת להשיג את מטרותיו.

כמו להתהפך, לשבת, לעמוד, להגיע לצעצוע, לאכול לבד, ללכת, לבדוק, לבחון, לדעת, להכיר, לטעום, לחוש, לשמוע, לראות דברים חדשים וכו``. את כל אלה הוא מתעקש לעשות לבד, למרות שהם מהווים שינוי משמעותי. שינוי מהפכני, למרות שזה לא קל. ולמרות שהדבר דורש מאמץ רב מאוד. בעצם, למרות שהדבר דורש יציאה מאזור הנוחות שלו!!!!!

ונחזור אליכם:
אם תינוק מתאמץ כל כך הרבה על מנת להשיג את מטרותיו, האם אתם לא אמורים לפחות להתחיל בקטן את השינוי?
האם אתם מעוניינים סוף סוף לצאת מהרחם? עד מתי תישארו בנוחות שלכם?

תארו לכם שתינוק (כלשהו) היה מחליט שזה מפחיד ללמוד ללכת, ואז הוא היה אומר: "נוח לי ככה", או "לא היום", או "לא השנה", או "כשארצה ללכת, אז אלך", או "אני יכול ללכת, אני פשוט לא רוצה", או "לא מתאים לי", או "זה מפחיד ללכת", או "מה יקרה אם אפול ואקבל מכה?", או "אני נהנה מזה. זו אחת ההנאות שלי בחיים" וכו`

האם ידעתם שהנוחות הורגת יצירתיות? הורגת גמישות מחשבתית? הורגת אינטואיציה? פוגעת בזיכרון? ועוד.
אילו הייתם הורים לילד כזה, הייתם מודאגים מאוד. מה קורה כשהילד הזה הוא אתם?

בדיוק כמו שהתינוק אינו אומר לעצמו: "אני פוחד להיכשל, לכן אני לא אעשה שום דבר", כך גם אתם.
תחליטו שעכשיו אתם עושים שינוי. זה לא חייב להיות שינוי גדול (כמו אצל התינוק....). מספיק שינוי קטן אחד... קטנטן... פיצי...
לאחר כמה ימים תוסיפו עוד שינוי קטן.
תעשו כמה שינויים קטנים. בסופו של דבר, הם יהפכו לשינויים גדולים.

אז מהו השינוי שאתה רוצה לעשות עכשיו?
איזו פעולה קטנטנה תעשה עכשיו על מנת לקדם את עצמך?

בהצלחה!